מתוך החושך המוחלט שבחדרי, את נגלית לפתע
מסנוורת עיניי בהילתך הזוהרת
כל כך תמימה טהורה  ואוהבת
ובתנועת ידך מזמינה אותי לטייל בגנך

יד ביד בשביל הצהוב בין שדות ירוקים ומפלים שוצפים
תחת שמים כחולים ובוהקים
נשכבנו בצילו של עץ תפוח רענן

שפתותייך ורודות עינייך תכולות ובורקות
שמלתך צחורה כשלג ותווי גופך ממש מלאכת מחשבת
לראשך זר שושנים

סיפרת לי על נפשך שהתייסרה מאהבה נכזבת
על ליבך הפצוע ונשמתך הדואבת
אך חרה לי כי אינך חייה בעולמי

קמתי ממיטתי ופרצתי בבכי
כתבתי מכתב פרידה לחברתי
וקפצתי מהחלון אל מותי
אלייך אהובתי...