אנחנו חברים כבר המון זמן, נכון?
כבר מאז י"א, אולי אפילו קודם. אולי מאז המשלחת לספרד, בכיתה
ח'. קשה לדעת ולהגדיר את מערכות היחסים בינינו. כל כך הרבה
אנשים שהתבגרו ביחד ולחוד.
יצא לנו לריב לא מעט ולחשוב על להתרחק ולפרק את כל הקשרים.
אבל תמיד אנחנו חוזרים. לא מלית ברירה, לא מהרגל.
רק בגלל שאכפת לנו ואתם יקרים לנו ואני יקרה לכם.
החברים האלו שלי, אתם, שלכם אני מקדישה את הסיפור הזה ואת
המחשבות והדאגות שלי, משתנים.
מה שמוזר בזה, זה שתמיד חשבתי, שעכשיו בסוף, הכל יתמוטט וחשבתי
לכתוב סיפור על איך שהכל התפרק, שוב. חשבתי שאני אכתוב שזה קרה
מפיצוצים בלתי צפויים או ממאורעות גדולים או שסתם התרחקנו. אבל
זה לא קרה.
להפך, עכשיו,אחרי כל כך הרבה זמן, אני מופתעת לטובה. לא
התרחקנו, להפך.
אנחנו נצמדים זה לזה, מחזקים קשרים, דואגים להראות עד כמה אכפת
לנו.
מגלים זה את זה מחדש. מגלים תחומי עניין משותפים אחרי שנדמה
היה שמיצינו את כולם.
מגלים מקומות בילוי חדשים וגילויים חדשים וידידי נפש חדשים.
אנחנו מתחילים מהתחלה בגלל שזה הסוף.
אנחנו מדברים כל הזמן, מחזירים לחיים קשרים שהתרסקו, שוכחים את
הקנאה והמרירות שאפיינו את חלקנו. (לא, אני לא אכתוב מי)
וכל מה שאנחנו רוצים, זה לשמור עוד כמה חוויות בתמונות באלבום,
ובלב, מהזמן האחרון שלנו כתלמידים, רגע לפני החופש הגדול, שלא
מפסיק לעולם.
אני כותבת לכם, כדי שתדעו שהופתעתי. שלא חשבתי שיש בכם עוד כח
להיאבק ולשמור על קשר, שלא חשבתי שבי יש. כח שמגיע מהמקומות
ומהאנשים הכי לא צפויים. האנשים שלא הסתדרתי איתם, שחשבתי
לעזוב בגללם. ועכשיו הם רוצים לשמור על קשר. עכשיו חשוב להם.
ועכשיו אני מוצאת כח לסלוח ולהמשיך הלאה למרות שבקרוב מאוד
יהיו לי ברירות אחרות, חברים אחרים.
כן, אני יודעת שאני דרמטית מדי, אבל כך אני מרגישה.
כי אחרי שכבר הספדתי את כל הקשרים בלב, אני רואה שזה היה מוקדם
מדי.
שיש ערך לקשרים ולמילים שנאמרו, ולכל הזמן הזה שהיינו ביחד.
שהחברויות היו אמיתיות ושהיה לכם אכפת, כמוני.

ואני רוצה לנצל את הרגע הזה, הקיטשי מאוד, ולהגיד לך סליחה.
אני מדברת עליך, אייל.
כי אני יודעת שתקרא את זה ותבין על מה אני מדברת. הרי היו לנו
כל כך הרבה שיחות על גורל ה"חבורה". ואני יודעת שאתה זוכר
אותן.
אני רוצה לבקש סליחה על שהרחקתי אותך, גם אם זה נראה או היה
הצעד הנכון לעשות.
אני מבקשת סליחה על איך שעשיתי את זה. ואני רוצה להגיד שאתה
באמת חשוב לי, אם אתה לא יודע.
אבל אני עדיין צריכה זמן.
אני יודעת שאתה מבין, ואתה גם לא חייב להגיב על זה, אבל רק
רציתי שתדע.