אני רואה אותה מנגנת על הבמה
כולה ברורה ושרה ויודעת
ואני שואלת אותי, מתי יגיע
הזמן שלי, התור שלי להיות ברורה ויודעת
הזמן בו ארשה לעצמי לשורר לשיר
או אפילו לנגן - ממקום חדש
ממקום של סיכוי וסיכון
תמיד זה נראה לי רחוק יקירי
תמיד אני מפחדת כל כך
מתכופפת כזאת
מולך
מול אנשים עם כיוון
יצאתי עם אנשים נוראים
עשיתי דברים איומים לעצמי
נגררתי עם התאווה שלי למקומות
שאני מתביישת לומר
אני רוצה לצמוח
ואני לא כל כך יודעת
מאיפה מתחילים. אין לי
חברים של כל הזמן יש לי
חברים של לפעמים
קשה, קשה לאהוב אותי בעקביות
אתה כבר יודע
אפריל 2000 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.