בבוקר של יום הדין, ווילי התעורר והכין לעצמו בייקון, ביצים
וטוסט יבש.
הוא לא אכל בייקון בדרך כלל, אך מכיוון שהיום הוא יום מיוחד,
ווילי אמר לעצמו למה לא?
כמו רוב האנשים היום, לווילי יש בעיה להשאיר את האוכל למטה,
אבל זה לא עצר מווילי לאכול
והוא נהנה מהאוכל מאוד.
ווילי יצא החוצה, הוא אהב לנשום אוויר צח, אבל הוא יצא החוצה
בכל מקרה.
הוא החליט לחצות את הכביש ולבקר את חברו הטוב בוב.
כשווילי הגיע לבית של בוב, הוא גילה שמרוב ייאוש הוא ירה לעצמו
בראש. יש אנשים שפשוט אין להם סבלנות, הצהיר ווילי, ובכן, אני
לא הולך להרוג את עצמי, אני לא אתייחס לזה, היום הוא יום
מיוחד!
זה היום האחרון של כדור הארץ ואני הולך ליהנות ממנו.
אולי היום אני לא אלך למכון ספא, אולי אני פשוט אשאר פה ושתה
את כל הבירה של בוב, או שאולי כשאשתו של בוב תחזור, אני אקח
אותה לרקוד. כן, זהו זה, ריקודים, אני הולך הביתה להחליף
בגדים.
ווילי מיהר לצאת מהדלת אל הרחוב, בלי לשים לב לבולדוזר הענקי
ששיטח אותו לרצפה בפחות משנייה.
כנראה שהעולם יצטרך להסתיים בלי ווילי.