|
יום הרצח בכיכר, היה חסר
היו כל מיניי דברים שגרמו לי
לדמוע כמויות מסחריות של דמעות
ילדים בני שלוש מציירים לרבין
בני נוער יושבים על הרצפה
מדליקים נרות נשמה
ודומעים בשקט
לתוך השעווה
. . . .
אבל לא היה שיר תקווה
לא הייתה בסוף העצרת
הנשיקה הקלה של האופטימיות
אחרי פצעים גדולים ופתוחים
של שנאה והמלחמה שלהם ושלנו
פרס בעיניים עצובות אמר שלום
אבל יש משהו במנגינות
איזה רז סודי מאוד
שפרס לא גילה
גם הוא שר אז שלום
ברביעי בנובמבר 1995
אולי הוא זוכר
הביאו את ארצי ששר את יומן רצח
מילים של רשימת מכולת
עיניים ריקות
והרבה
הרבה
גיטרות
לכסות על השקרנות
וחוסר הקצב
לא נראה לי שמישהו האמין לו
4.11.2000 |
|
|
האיש בלוגו של
במה חדשה לא
אנושי!!!
אין לו שערות
באף... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.