רציתי לכתוב עלייך ספר
ספר לאמא שעוד לא מתה...
אני מתחלחלת
לא רוצה שתמותי.
רוצה שתחדלי לחיות.
רוצה שתפסיקי לסבול.
רוצה שפשוט תנוחי , סוף סוף...
היין האדום מונח לו על השולחן, לשמאלי
גמעתי כמעט את כולו
אחרת לא הייתי יכולה
לפרוס את מחשובתי
המזעזעות אף אותי
אף עכשיו...
אני מסוחררת...
...ורק כך אני יכולה לראות אותך -
את גופך המצומק , המעוות
...ורק כך אני יכולה להריח אותך -
את ריח השתן החריף של אשה אשר אינה יכולה
להטיל מימיה, אלא בחיתול
...ורק כך אני יכולה לחוש אותך -
את ידך הרועדת העוברת בשערי
כשאני נשענת על חזך המדולדל
מלטפת שערך המדובלל...
...ורק כך אני יכולה לשמוע אותך -
את קולך הניחר, דיבורך האיטי, אומרת
"א...אנ...אני..........או...ה....בת..........או...תך"
...ורק כך אני יכולה לומר לך,
גם אני אוהבת אותך, אמא. |
