|
אני מנסה שוב ושוב להבין
למה מאז אותו הזמן
נותרתי יושבת
על רצפת
המעבר
שבסוף היציע
של היכל תשומת הלב שלך
יקירי
איך כל האהבה הזו שלי
לא מצאה דרכה אילך
כל המכתבים והדמעות
מה, זהו
נגמר?!
נידונתי להתעלמות בעולמך?!
אתה תדלג על העיניים שלי לעולם
כשתסקור את שדות העיניים
בעיר החופית שלנו?!
אם היה לך מושג
כמה כואבת לי ההתעלמות שלך
כמה דם זב לי מהעיניים
כשאתה מתעלם שוב ושוב
מקיומי
בטח היית מתבייש
שאתה אכזרי כל כך
אלי האוהבת אותך
עד אינסוף
8.3.2001 |
|
|
אם לא היה
תיסכול היו
חייבים להמציא
אותו, מה היינו
עושים בלי
תיסכול וקרטיב
מישמיש ולהזיע
בחורף, טלוויזיה
חינוכית, מרוץ
הביקעה, אידס
והעוזר של
היטלר... האמת
היא שהיטלר זה
רעיון של סבתא
שלי אבל החוזים
נשרפו בליל
הבדולח כך שאי
אפשר להוכיח
כלום.
מאיר רוזוביץ
בביקור במחנה
פליטות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.