צפירה חזקה נשמע
קורעת את הנשמה
מזכירה את  מה שקרה
כול  העולם נעצר
דממה
פתאום ברגע אחד
זה קורע את האוזניים
נכנס ישר ללב
הראש נזכר באנשים שכבר מתו
שכבר אינם
אנשים שלא יגשימו חלומות
אנשים שאינם בשביל משהו שהאמינו
ואולי גם משהו שלא
אנשים שחרפו נפשם להקים מדינה
בשביל שעדיין תמשיך להיות כאן מלחמה.
ואני, עד כמה כבר אוכל להגיד תודה
עמידה בצפירה,
לזכור אנשים שאני לא מכירה
פרצופים מעיתונים
אנשים קרובים
שאת כאבם לא אוכל להבין.
כי איך אפשר להבין את כאבה של אם שכולה
של חברה.
משהי שאיבדה את אהובה
איך אפשר להבין את כאבה של האומה?

צפירה
ללב חזק נכנסה
עוררה בי את כאבה
כאבה של אומה שלמה
שעל בניה עדיין בוכה...