שוב יורד עלינו גשם שחור,
ושוב אימא בוכה ואני רעב.
מביט ורואה את המוות מאחור,
נזכר בימים טובים ועולם אוהב.
אנשים מתים להם ברחוב,
אבא כבר מזמן אמר נואש.
ואנשים ששכחו כבר איך לאהוב,
עושים מעם חזק, חלש.
לא אכפת לי שרואים עוד צלע,
כבר לא מתרפק על העבר.
אפילו לא מנחם את אימא שכואב לה,
כל שאני רוצה זה לראות פרפר.
נכתב על ידי בשביל אחותי בכיתה ב' שהתבקשה לכתוב לבית ספר שיר
על למה אין פרפרים בגטו. לצערי הרב השיר הוערך כבעל רמה גבוהה
מדי ולא נלקח לבית הספר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.