בכל יום שישי, בערך ב-2 או ב-3 לפנות בוקר את מתקשרת לשמוע
איפה אני ומה אני עושה.
תפסיקי להתקשר נמאס לי ממך, די.
את לא מבינה שבכל פעם שתתקשרי אני אבקש ממישהו אחר לענות, כדי
שתחשבי שיש חיים גם בלי שאת פה.
אל תפתחי צפיות שאני אחזור אלייך גם אם את מתקשרת ממספר מוכר.
אני לא אענה לך, אז די.
נראה לי שזה הזמן להגיד ביי.
לא, אני לא אסלח לך בחיים על מה שעשית לי, גם לא ביום כיפור,
לא משנה מה יקרה לך או לי. כלום לא ישנה את דעתי.
אם סליחה את מבקשת, אז זה די חבל כי כדי לקבל את הסליחה, שני
דברים עלייך לעשות:
1 להעיף את החברה המעצבנת שלך שמרגיזה אותי מאוד.
2 לשנות את האופי המגעיל שלך שדוחה את הסביבה.
כשתעשי את זה אולי אני אחשוב עלייך.

אבל רק אולי.