אני, שראשו עטור זר של קוצים,
אני בא להושיע את בנות האלים.
אני, שראשו עטור זר של קוצים,
אני בא במפתיע,
להקים בך מתים.

על מנשא חלומך
מתגנב בחשאי ומפתיע.
לתוכך כמו מגיע,
אל מפתן יצועך.
לא אומר לך דבר,
לא מראה את פני,
רק נוגע, במימייך טובע
מחיה את נפשך.

אני, שליבו עטור זר של פרחים
גם קוצר, גם זורע
בשדות רחוקים.
אני, שליבו עטור זר של פרחים
עם השמש שוקע
למחוזות אפלים.

בהגיע הסתיו,
עת נפשך בצינה מתקדרת,
אז נפתחת הדלת בפני.
להצית בך שיירי פחמים
ממדורה נאכלת,
להבת אש בוערת
באה אלי.

אני, שידיו מלאו דם אוהבים,
כותב כאן בסתר
את חוק החיים.
אני, שידיו מלאו דם אוהבים,
ממתין כאן בקבר
לנפול האובדים.

בדהרה חרישית
אכנס עלמתי בשערייך,
בטירת מארחייך,
טירתו של אחר.
את נפשך אייסר
בתשוקה אמיתית וכואבת,
חיוכו את חייבת
לנפשו של אחר.



(כלול בדיסק "אגורה...")