בדואי נודד ברחבי הממלכה שלו,
המלך הוא בודד בכל מקום במדבר שלו,
ואני ביניהם, וגם לי יש מקום משלי,
אז בואי אלי, בואי איתי.

     פזמון:
     (כי) את אצלי בראש
     (את) מכה אותו חזק,
     השד יוצא
     הבקבוק שלי בלי פקק.
     מתי תהפכי
     מדמיון למציאות ?
     כי עד שזה יקרה
     כל חיי הם בטעות,
     כל חיי הם בטעות.

יש לו כבשים, גמלים ונשים לרוב,
יש לו ארמונות, אוצרות וזהב זהוב,
לי יש רק אותך, וזה הרבה יותר מהכול
ואת רחוקה, כרחוק האתמול.

     פזמון...

את הכבש נאכל, אז דולי תמליט עוד אחד,
אם יהיה לנו היכל, נקווה שזה יהיה לעד,
כי את בשבילי, גם סיבה וגם תוצאה,
את תכלית קיומי, למרות שאת המצאה.

     פזמון...

בדואי נודד...

25/04/98