אולי אני מטומטמת שאני חושבת עליך בכלל, או אולי אני קצת שוגה
בדרך. באמת שאני לא יודעת. החיים כבר לימדו אותי שרוצים את
הרצוי בד"כ ולא את המצוי. מצד שני, כדי להשיג מצב כזה אצל
מישהו שרוצים אותו ולהפוך את עצמנו לרצויים צריך לשחק כל מיני
משחקים ילדותיים, וכנראה שאני ממש גרועה בהם כי הרבה זמן לא
הלכתי לגן.
יכול להיות שאתה סתם עוד מישהו. כשיחלוף הזמן, אני אסתכל אחורה
ולא אאמין שעשיתי עניין, אבל מה לעשות, לא חיים את העתיד, ולא
חיים את העבר, אלא את ההווה.
אני רוצה לשתף אותך במלא תחושות שעוברות עלי, וכשאני כותבת את
זה עכשיו העיניים שלי מתמלאות דמעות אפשר לחשוב מה כבר קרה,
אבל לפעמים הדמעות 'זולגות מעצמן' ואין אפילו הסבר הגיוני
למה.
אם רק יכולתי במילים להעביר הרגשות, ואם רק יכולתי לתת לך
להרגיש קצת. לפעמים סתם בא לי לחבק מישהו. לפעמים סתם חסר לי
להתנשק עם מישהו, והליטופים...
יכול להיות שסתם כל הקטע של ההדלקות הפתאומית (שאני אפילו לא
מבינה אותה) עליך זה סתם כי רציתי את אותו האחד שילטף, יחבק,
ינשק  ו י ר ג י ש  אותי. אני מרגישה חור בחיים שלי שאני חייבת
למלא. אולי אתה לא הבנאדם הנכון ואולי כן. בגלל זה אני
מבולבלת.. ואולי אפילו משגעת אותך קצת בגלל שאני לא מבינה את
עצמי, אבל לפעמים כל מה שאני רוצה- זה רק ל ה ר ג י ש...
"....cause I know that you feel me somehow"

מישהו חכם אמר לי פעם שאהבה זה לא הכל בחיים, כשחשבתי על זה
יותר לעומק הבנתי כמה שהוא צודק, אהבה זה סתם עוד תחום בחיים
שאם אין אותו מרגישים בור של חוסר בחיים.

אני לא יודעת אם אתה זה שאמור למלא את החור, ואני לא ידעת אם
אתה זה שרוצה בכלל למלא אותו, אבל כל זה כבר בידיים שלך...