[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שעת צהריים שקטה ורכה. בחוץ שמש אביבית, ציפורים שותקות ורוח
שרקנית.
בתוך דירה נעולה היטב יושב אדם בסקרנות מלאת מחשבות ובוהה
בשפופרת הטלפון אשר עצמו הניח לפניו מספר דקות לאחר שהתעורר.
ברקע נשמעות לאט מדי יצירותיו של מוצארט. את המוסיקה הוא הדליק
כדי להירגע.
הטלפון אינו מצלצל. הסקרן אינו מצפה לשיחה מסוימת.
הוא היה רוצה מאוד לדעת שיש מישהו המחפש אותו כרגע, שרוצה
לשאול לשלומו, לבדוק שלא קרה לו כלום... זה לראשונה בחייו חש
בדידות. גם הוא מזמן כבר לא יצא החוצה מתוך פחד.
הסימפוניה נזרקת לפסגה, הסקרן נרעד, כאב אוחז בראשו לפתע, סוג
של צלצול...
זה הטלפון שמצלצל. הסקרן נאחז בשפופרת כאילו עמדה ליפול ועונה
במהירות, אך בעדינות- "הלו".
"שלום", עונים מהצד השני.
"מי זה?", משתדל הוא לשאול בנימוס, אך כמו תמיד אינו מצליח.
"זה חזי?", שואלים מהצד השני.
"לא. טעות!", מתאכזב הסקרן וטורק את השפופרת בכוח.
המוסיקה נופלת כעת, ודועכת. הסימפוניה הבאה תתחיל מיד.
"מוצארט היה גאון", חושב לעצמו הסקרן. "איך יתכן שכל צליל
מולחן צורם לי פתאום כשריטה על גבי מתכת?". הוא נשען על ברכיו,
קם מן הספה, ומתקרב אט- אט אל החלון. לעיניו נראה החוץ השקט,
השמש הבהירה והרכה, הרבה רוח, ועצים מטולטלים.
הוא עוצם את עיניו. ואולי כעת הדברים ישתנו? אולי היה זה רק
חלום?
העיניים נפקחות מלאות בתקווה, אך בהן הכל כמקודם.
אך המחשבות, והבדידות, והמוסיקה, והטלפון, והשמש, והשקט,
והמציאות - לפתע עולה הכל ודולף מעיניו. כל זה מאוד מביך
כמובן. הוא ממהר לסגור היטב את כל החלונות והדלתות כך שיחשיך
הבית. ומכאן, מהחושך, כבר לא נותר לו אלא לחזור ולישון,
ולחלום. אולי כשיתעורר המצב ישתנה.
ברקע נשמעת מישהי ששרה הרבה מאוד פעמים את המילה 'הללויה'.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אמא שלי היא
החברה הכי טובה
שלי".





דוגמנית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/5/03 13:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ויטלי פרידלנד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה