מילים כחולות ללא ניקוד
נשפכות על דף לבן בסוג של ריקוד
באקראיות מוחלטת עם קמצוץ של הגיון
ילדים כותבים מנסים לתאר חיזיון

חיזיון על ארץ אחרת, על עולם ומלואו
חיזיון על ילדה נהדרת, בין אם היא שלי או שלו
חיזיון על חלומות שמתגשמים, על פחדים חדשים
חיזיון על איך לשרוד עוד כמה ימים.

במילותינו השנונות אנו מנפצים חלומות
מנסים לשנות את העולם, להפוך אותו למושלם
אך מה שטוב בשבילי, הוא דבר יחודי
השירים שכתבתי ניסו להשאיר את חותמי

אור כחול את עיניי  מסנוור
ואת המשך השיר אני כבר לא זוכר
המילים החלו דהות לאט לאט מהדף החלק
הן כבר לא רוקדות הן כבר לא נהנות מהמשחק

ממתי, כתיבה השתלטה על חיי ?
ממתי זה לא רק משחק עבורי, ממתי ?
מנגב את העיניים והצבע חזר למילים
מאותיות אני בונה משפטים, מאותיות מחבר חרוזים

השיר ממשיך, והמילים מקבלות משמעות
הן חדות כסכין, כך כך חדות שבא לי למות
בגלל החרוזים אני לא אומר את מה שרציתי להגיד
הרעיון הכללי נשאר אבל לא תמיד