אתמול אלוהים דיבר אלי. אתם בטח תגידו שחלמתי או שאני ממציא את
זה או שאני סתם מטורף, אבל אני אומר לכם שאתמול אלוהים דיבר
אלי. כשאלוהים מדבר אלייך אתה יודע את זה. אי אפשר לטעות במשהו
כל כך חזק ומדהים שזה מרגיש כאילו העולם כולו פתאום מדבר
בתדרים שרק אתה שומע. בהתחלה לא הבנתי מה הוא אומר (כן, כן אני
יודע. המין הנשי נהנה נהנה לחשוב שאלוהים הוא אישה, אבל אני
ומר לכם שאלוהים הוא גבר, ולא סתם גבר אלא "גבר!") אבל לאט לאט
זה התבהר.

"יחיאל!"
"יחיאל, כאן אלוהים מדבר אלייך"
(בואו נבהיר דבר אחד. לא קוראים לי יחיאל. עד היום לא הכרתי אף
אחד שקוראים לו יחיאל. אני לא יחיאל!)
"יחיאל, את מקשיב לי? כאן אדוניי אלוהיך אדוניי אחד!"
"מאסתי בעולם החטאים אשר הקמתי!"
"בעוד ארבעים ימים וארבעים לילות אני ממטיר מטר על הארץ!"
"לאחר התבוננות ארוכה החלטתי שאתה, יחיאל (למה הוא קורא לי
יחיאל?), הצדיק היחיד על פני הארץ!"
"כבר לפני כמה שנים שמתי עין עלייך, יחיאל, ועד עכשיו לא אכזבת
אותי אפילו פעם אחת!"
לא קוראים לי יחיאל! לא קוראים לי יחיאל! לא קוראים לי יחיאל!
לא קוראים לי יחיאל!
"אתה לא מעשן (אני?)"
"אתה לא שותה (אני?)"
"אתה שומר באדיקות על מצוות בין אדם לחברו"
"כבר עשרים שנה שלא פספסת תפילה אחת בבית כנסת ועדיין אתה
מצליח לעבוד קשה, לפרנס משפחה גדולה, ולא לחטוא, אפילו לא
בליבך!"

תראו, כשהוא התחיל לקרוא לי יחיאל הבנתי שמשהו לא בסדר, כשהוא
דיבר על עשרים שנה בבית כנסת כשאני בן שבע עשרה ידעתי שיש פה
טעות, אבל כשהוא דיבר על עבודה קשה, אני? לעבוד? בחיים לא
פגשתם עצלן גדול יותר ממני, ואף אחד, אפילו לא אלוהים, לא יכול
לטעון אחרת! אז אמרתי לו את זה.

"ת'שמע, אלוהים, אני חושב שיש'ך טעות. אנ'לא יחיאל."

"הרבה אנשים מפחדים מהיעוד שלהם יחיאל, אך אל תירא, אני
אושיעך!"

"לא, לא, אלוהים אתה לא מבין. תסתכל עליי. אני בן שבע עשרה,
מעשן בשרשרת שותה בלי סוף ובחיים לא דרכתי בבית כנסת. אני לא
יחיאל!" (קצת קשה קליטה האלוהים הזה...)

"כאן זה לא טשרניחובסקי 7 דירה 12 משפחת לוי?"

"לא. אנחנו משפחת לוי מדירה 8, אתה מחפש את לוי מהקומה
למעלה."

"סליחה, טעות. תחזור לישון! כוס אמק גבריאל, עוד פאשלה אחת
כזאתי ואתה כבשה בחוות השקמים! עכשיו בוא מהר נגיע לקומה
הנכונה!"

זאת הסיבה משפחת לוי שבגללה אני כאן. אז אתם מוכנים לאמץ אותי?