אני מסתכלת אחורה, מנסה לשחזר את רוב הדברים שאי פעם עשיתי.
דווקא אתה עולה לי בראש עכשיו?!
אני נזכרת בטיול להודו, אז כשנתקעתי על איזה הר בלי אוכל מים
או בן אנוש כלשהו- כן גם אז הצלת אותי. חיפשת אחריי ימים
ולילות. לא עזבת למרות שידעת שכמעט ואין תקווה. אבל המשכת.
אני זוכרת את הטיול שלי לרוסיה,עם כל המשלחת כשנסענו להופיע.
במינוס היסטרי של 30 מעלות התקשרת להגיד לי שאתה מתגעגע...
אוי... איזה זיכרונות זה מעלה בי עכשיו. אני זוכרת שהתגעגעתי
הביתה בטרוף וכבר רציתי לחזור אז חיכית לי בשדה תעופה "כדי שלא
תתעכבי ותגיעי הביתה כמה שיותר מהר" אני לא אשכח שאמרת לי את
זה. ואני זוכרת, את אותה פעם שהיינו בבלגיה, כשעשית לי הפתעה
ואמרת שנוסעים לאילת ובסוף מצאתי את עצמי על טיסה לבלגיה, אתך.
אני זוכרת שירד שלג וטיילנו ברחובות... ככה לבד. ואני זוכרת את
אותה פעם ששברתי את הכוס שקיבלת מאבא שלך ז"ל והתעצבנת... אני
בחיים לא אשכח איך שהתעצבנת. עד היום יש לי צלקת מתנה ממך.
ואני בחיים לא אשכח את הטיול ההוא לאילת,אתה זוכר? כשירדנו
ביחד לחושות שם במועדון הצלילה?
כשהייתי עייפה מידי כדי לשכב אתך בלילה אז לקחת את מה שרצית
בכוח...? זוכר? כי אני אף פעם לא אשכח. ואני גם לא אשכח
שאחרי אותו לילה, כשברחתי ממך תמיד ידעת איפה למצוא אותי.
ואני אף פעם לא אשכח את אותה נסיעה לאכזיב, שהשארת אותי אז
בקלאב מד והלכת לפגוש ידידה שלך. שיבשת אותי שם. אני לא אשכח
איך התעצבנת כשראית אותי יושבת בלובי מדברת עם איזה בחור
שהכרתי הרגע, כי שיעמם לי בזמן שזיינת את הידידה שלך. אני לא
אשכח איך הרגשתי שתפסת אותי ביד מול לובי שלם גורר אותי לחדר.
אני בחיים לא אשכח איך צעקת עליי, צעקת, על זה שישבתי לדבר עם
בחור ולא סתם אלא בזמן שאתה זיינת איזה מישהי.  
אז אתה יודע מה, אתה יכול לישון בשקט.
כי השגת את מה שרצית, אני בחיים לא אשכח אותך...