את ההתחלה, את הקול שדוחק מבפנים  וקורא "קום, נו קום כבר, אתה
מאחר" ואחריו את הקול השני שמרגיע "חכה... ש' בטח לא קמה אז
עוד מוקדם... היא תמיד מעירה", כמו תמיד, כמו בכל בוקר.

רק שאחר כך, כשניסיתי לפתוח חריץ בעיני, מבט מהסס לעולם, כשחדר
לי פתאום אור בוהק מסנוור. התחלתי לחשוב שיש משהו אחר, כי ש'
הלוא שונאת תריסים פתוחים אז... מה לעזאזל קורה פה. רעד פתאומי
עבר בי ומחשבות על זה שבטח נרדמתי ומאחר לעבודה וצריך לקום
"בטיל" ובטח גם הילדים לא שמו לב וים של קללות התחיל לעבור בי
על הבוקר שככה נדפק לי.

רק.... שהאור הזה היה באמת מוגזם ולא מוכר, וזוכר רעיון מטורף
שעבר לי שבטח נפל לנו קיר שלם בחדר השינה והלב התחיל לדפוק כמו
משוגע. רק אז העזתי לחזור ולפתוח אותן שוב להתמודד מול האור
המסמא הזה.

פתאום שמתי לב לשקט ששרר, לתחושתה של מיטה לא מוכרת, לקולן של
נשימות שקטות ורגועות מאחורי גבי, למגע סדין מעומלן על גופי
העירום (עירום!?) וריחות נעימים עלו באפי.

הסתובבתי לאט, ראיתי לפני אשה מדהימה ביופייה.  היא ישנה ערומה
לידי. גוף צעיר ויפה, כל קימור בגופה דיבר בעד עצמו. הריח, ריח
משכר של אשה, שיערה מפוזר על הכר, צבעו כשטני, חלק וארוך.
נגעתי בשיערה, ליטפתי בעדינות מפחד להעיר, מנסה לזכור איך
הגעתי לכאן. התחלתי לשחזר מה קרה. נזכר שהייתי בפאב, שתיתי
הרבה, ניגשה אלי בחורה... מנסה לחשוב, מנסה לזכור ולא מצליח.
כאילו כישוף.

היא התחילה להתעורר, פותחת את עיניה - צבע ים ביום סוער, ריסים
כהים סביב עיניים נותנים תחושה של עומק, הבלתי נגמר, מרגיש
שהולך לאיבוד.

לא ממש זוכרת מה עושה כאן רק שיש לי תחושה נעימה, מוכרת -
סיפוק שממלא את כולי. ריח של סקס נודף לי מהגוף, מיטה לבנה...
של מי?

אוהבת להתעורר במיטות לא מוכרות אבל שכאלו שאני בחרתי ואת זאת
לא ממש זוכרת. ושקט, שקט פה כל כך, כאילו אני לבד, בחדר הענק
והמואר הזה. לא אוהבת את ההרגשה הזאת - חלל ענק, לא מוכר ואני
בו לבד. מתחילה לבדוק עם העיניים, עדין מתפנקת, יודעת שכל הזמן
שבעולם עומד לרשותי.

זה משהו שסיגלתי לי מפעם, אם מתעוררת במיטות זרות אז זה סימן
שכל העולם לרשותי, שהעבודה תחכה, שהחברים יחכו ושגם מי שאני
אתו יחכה. צריכה את הזמן הזה להסתגל, להתכרבל, לבדוק אם מתאים
לי המצב ואז רק אז להסתובב.

רק שפה שקט...
לפתע כמו קפאתי, תחושה ברורה של עיניים שנעוצות לי בגב, מקווה
שלא הבחין ברעד שעבר לי בכל הגוף שלא יראה שנבהלתי, שידע שאני
בשליטה, כי... זו לא המיטה שלי אז בטח היא שלו והוא... שלא
יעברו לו מחשבות של כוח...

נותנת לו לגעת לי בשיער... נעים, עדין, כזה לא בטוח לא תוקף...
כמו  מבקש אותי, לאט...

היא מתעוררת לאיטה... בינתיים מעביר בעדינות ורכות ידיי על
שערה, הוא נעים למגע.

פחד... מפחד שתדחה אותי. פתאום הכל נעלם לי מהראש, לא עבודה לא
כלום (ש'... מעניין אם בכלל שמה לב שלא הגעתי הביתה) הנייד
מונח לידי ואין שום שיחה נכנסת... זאת אומר שלא. מוזר לי
בפנים, מרגיש כל כך שלוו ונינוח, וממש לא מכיר את האישה הזאת.
אבל התחושות שלי... הן אומרות לי - זה משהו נעים וטוב.

נבוך, נבוך מהמצב הלא-מוכר, נבוך ממה יקרה בעוד כמה דקות כשהיא
תתעורר לגמרי. גופי מתעורר, עושה לי דברים, מגורה, ועוד יותר
נבוך וקופא, אם תסתובב עכשיו ותראה אותי ככה... מחפש בעיני
משהו... משהו שיסתיר, שלא להסגיר את התעוררות שלי...

יודעת, תחושה נשית נקרא לזה... עובר בו מתח, משהו ברטט, משהו
בלחץ של האצבעות אומר לי את זה. ממשיכה לשכב, מתענגת על הרגעים
הללו, שליטה, כמו מרקידה אותו על חוטי תאוותו. שיימתח, נראה,
הוא לא יודע שזו לי הכי הכי בדיקה למאהב, איך מגיב. שונאת אותם
שמתחילים "להזיל ריר" מיד, או כאלו שמרוחקים ולא חשים בי. ידו
קצת מזיעה - נרגש הילד, זה טוב אוהבת שהם כך. נעים לי, אך...
לא, עוד לא פותחת ממש עיניים. מתהפכת על בטני, התמתחות כזו של
בוקר. מזוית העין רואה - ממש עומד לו, יופי לי. לפתע הוא קם,
נעלם לרגע... חוזר ומעסה את כפות רגלי, הביא שמן ריחני מאיזשהו
מקום - בחור מוצלח (אני יודעת איך לבחור...)
רגליה קטנות ועדינות, מטופחות, חלקות, ציפורניה מרוחות בלק
בורדו, לא צועק מידי... סקסי. בוחן את ה" נוף" - קצת שזופה...
לא בהגזמה, קו הביקיני ברור קופץ לי מול העיניים. נהנה
להתבונן.... נהנה לגעת... נגיעות עדינות... מרחף עליה. עדיין
מתוח "מה יקרה הלאה?". גופי רוטט, מתמלא בתשוקה אדירה, מקווה
שהיא לא... אבל... היא בטח מרגישה... היא הרי אישה ו... יש להן
את זה. ידי המזיעות, אוף... הן שמסגירות אותי.

מתחיל לנשק בעדינות את כפות רגליה... טועם... מעביר את לשוני
כלפי מעלה, לאט לאט עולה, אוסר על עצמי להיות פזיז ומהיר. יש
לה ריח נעים המעורבב עם ריח של לילה סוער.... מממממממ

החספוסים של ידיו, של לשונו, כאילו לא עשינו כלום הלילה. יודעת
בגופי, בעייפות המענגת שזוחלת בי, במוח הישן, בזיכרון שכאילו
נאבד ממני... יודעת שהיה, שנהניתי. מתחילים לזרום בי הזרמים,
כבר הרבה גברים לא התעוררתי לעינוג של בוקר, מתאים לי ששותק,
שרק ידיו ופיו דוברים אלי. הוא מתקדם במעלה רגלי, לפתוח לו
או... מסתובבת, גם לצד השני מגיע עינוג, אצבעו מצאה את אחת
מנקודות הריגוש אההה, זה  טוב.

היא מגיבה... עורה בצמרמורות קטנות, עורי שלי רק ממראיה מחשב
להתפקע (עוד יוצאים לך חרוזים ברגע שכזה - דביל, תחזור אליה)

כמה שידיו מפנקות, מענגות ונוגעות. מתחילה לאט לפתוח את רגליי,
בזהירות...רק קצת. הוא מתקדם, מבין, עדיין מתקשה לפתוח את
עיני, לא רוצה שהרגע יחלוף. גופי רוטט, כולי מבקשת עוד ועוד...
לשונו מתקדמת לאט מגיעה לשפתיי... לא יכולה להחניק את זה...
מתמלאת במיצי אהבה.

היא ניחוחית כל-כך, אדי קסמים עולים ממנה, ניחוחות של ים
ומושק, ריחות כבדים מערפלים לי את העיניים. עולה במעלה גופה,
הטעם, זיעתה נוטפת בטיפות קטנות, נשימות קטועות וארוכות,
התלתלים רכים ורטובים כל-כך. מניח לחי, מספיג את פני בה (חייב
להתקלח כדי ש-ש' לא תדע  לא תריח) זה הבושם הכי טוב בעולם.
אולי גם היא תעשה משהו... נו... הגוף זועק. לא, עדיף שלא, כייף
כל כך לשמוע אותה נאנקת בחרש בחרש. היא ממש זורמת לפי, לא זוכר
שהיא כל כך שופעת, מצמיד את הפה ושותה - חם ונעים וטעים כמה
טעים.

לשונו מרקדת, עושה בי פלאים, כולי...כל כך חמה. עוצמת עיני
מתמכרת לעינוגים. ידיו מטיילות על גופי, לשונו...מטריפה את
חושי.
מרגישה את חום גופו, זרמים עוברים בי, כמה נעימה התחושה. מזמן
כבר לא זרמתי ולא התחממתי ככה בשעות הבוקר. בדרך כלל גופי לא
מתעורר למגע בשעות הבוקר המוקדמות. רוצה כל כך להרגיש אות הכי
קרוב שיש. לשונו מתחילה לעלות כלפי מעלה... רצון עז לענג אותו
עם לשוני, אבל לא, לא עכשיו, אתן לו קודם לענג אותי, אחרי זה
אתן לו להרגיש בשחקים.

לא מצליחה לפתוח עיני... כל כך נעים, גופי מתקמר למגע,
צמרמורות נעימות, הוא טוב...יודע מה עושה. הרי אמרתי שיודעת
לבחור גברים...