דנה, חשבתי עליך אתמול, את שומעת? חשבתי עליך וגם קצת בכיתי.
גיהצתי איזו חולצה ונכוויתי. אני לא יודעת לגהץ ומעולם לא
ידעתי. הייתה לי אמא שתגהץ ואחר כך אותך. מאז שאת לא פה אני
נכווית בכל פעם. הידיים שלי מלאות סימנים וצלקות מהכוויות ואני
עוד לא יודעת לגהץ כמו שאת ידעת. כשזה כואב אני צועקת ואין אף
אחד שישאל: "מה קרה?". הבית כל כך ריק.
אני מתגעגעת. אני מתגעגעת ולא אכפת לי מכלום. לא אכפת לי אם
תיפול התקרה בחדר השני וגם לא אכפת לי אם היא תיפול בחדר הזה.
הכל הרי בזבוז. כבר שבועיים שהכל מתבזבז, מאז שאת לא פה. אני
מכינה ארוחת ערב לשניים ואני רק אחת. זו רק אני מול הצלחת ואת
לא נוגעת באוכל שלך. את בכלל לא פה כדי לראות מה הכנתי. את לא
פה כדי לנשק לי את הצוואר בזמן שאני מבשלת.
חשבתי עליך אתמול ובעיקר על זה שאני מטומטמת. איך נקשרתי אליך
ולמה? הרי ידעתי שהימים שלנו יחד ספורים, שהימים שלך ספורים,
והתעקשתי. אני כל כך מתגעגעת שאין לך מושג. שכבתי במיטה ובכיתי
והרגשתי מפגרת. הסתובבתי כדי לחבק אותך ובעיקר כדי שתחבקי אותי
ולא היית שם. אני רוצה אותך חזרה ושיזדיין אלוהים. אני לא רוצה
לשחק לפי הכללים שלו ואני לא רוצה לוותר עליך. אני רוצה שתחזרי
ואני רוצה לנשק אותך. אני רוצה לראות אותך צוחקת ואני רוצה
למות, להיות אתך.
בואי נשכב במיטה ונביט למעלה. בואי נספור סדקים בתקרה. אני
סופרת לבד, מתפללת שהסדקים ימוטטו את התקרה עלי. כשאשכב מתחת
להריסות אני אחשוב עליך כמו שחשבתי אתמול. אני אחשוב על זה
שתכף אמות ואהיה אתך.
אומרים שהחיים יפים. תמיד חשבתי ככה. איך אומרים שתינוקות הם
הדבר הכי יפה בעולם. אמרו את זה אנשים שמעולם לא ראו אותך
ישנה. כשהיית ישנה, הייתי מסתכלת על האישונים שלך זזים מתחת
לעפעפיים וקיוויתי שאת חולמת עלי. אני חולמת עליך בלי הפסקה,
מלאך שלי. מלאך, את שומרת עלי מלמעלה?
החיים לא כל כך יפים ובטח משם את רואה את זה. יש כל כך הרבה
סבל ורוע בעולם ואני לא רוצה להכביד.
את יודעת, הדמעות שלי מלוחות נורא וזה רק גורם לי להתגעגע
לנשיקות שלך יותר. נשיקות מתוקות שאני כבר זוכרת פחות. אני
רוצה להיזכר שוב.
כבר לקחתי המון כדורים ואני מטושטשת ועייפה. עוד מעט ניפגש,
עוד מעט.
רק דבר אחרון דנה.
זה יהיה שקר אם אמשיך ואומר שחשבתי עליך אתמול. לא רק אתמול.
אני חושבת עליך כל הזמן. אתמול ושלשום ובשבוע שעבר ועכשיו.
אני אוהבת אותך. את אוהבת אותי?
הנה, הסדקים מתרבים כל כך מהר. הנה התקרה מתמוטטת. אני באה.
חבקי אותי. |