בילדותו של נער בא אליו מלאך.
עם שימחה בעיניו ואהבה בליבו לא יכל הילד שלא לאמצו.
טהור ותמים וללא שפה משותפת לשלו, הילד אהב אותו.
השנים עברו והילד התבגר, חייו ואופיו משתנים אט אט מקצה לקצה,

אך המלאך, עם חיוך מבורך, נשאר לצידו.
הילד הפך לנער מתבגר אשר לעיתים לקח את המלאך כמובן מאליו,
המלאך לא כעס ואף לא התעצבן, אלא אהבתו לנער רק גדלה.
הנער כבר בוגר, והמלאך איננו צעיר כפי שהיה.
הנער עיוור! אין הוא רואה כתמול שלשום את אהבתו של המלאך,
את שמחת החיים שלו, את טוב ליבו.
הגיע יום והמלאך הבין שעליו להפרד, אך לא יכל...
אהבתו לנער הייתה גדולה מידי.
עד יומו האחרון כשכש בזנבו, עד יומו האחרון ליקק אותו בבוקר,
עד יומו האחרון לא הראה שכואב לו ושהוא סובל.
רק לאחר מותו של המלאך, הרגיש הנער את כאב האובדן,
לקח את המלאך למקום בו גדל, מתחת לעץ וליד אגם וצמחייה נהדרת
המקיפה את המקום,
קבר הנער את המלאך ונשא תפילה שקטה:

פפסי... תודה.
תנוח על משכבך בשלום.
לעולם לא נשכחך, מלאך יפה וקסום שלי.
לעולם לא עשית כל רע ואהבתנו אליך לעולם לא תיפסק.
הייתי מלאך מופלא מיומך הראשון ועד האחרון,
וכעת אתה מלאך אמיתי.
עתה לך! היה מלאך של ילד אחר, הראה לו עולם ומלואו ואהבה
טהורה.
אין מילים לתאר את אהבתנו אליך, מבטיחים שנחזור לבקר...

היום ה5.5.03 הורדם כלבי האהוב מכל, פפסי.
היום פפסי סגר מעגל של 11 שנים בדיוק, משום שביום הולדתו
הורדם.