הכרנו כבר לפני המון שנים,
וכבר אז זו הייתה בעיה.
רציתי לגעת שפה בשפתיים ,
זה לא נעים לי- אמרת ועצרת.
עברו השנים התחתנו בינתיים,
שפה בין שפתיים- ואת בשלך.
נולדה לנו בת, חמודה עם מבט,
של אדם שבוחן ורואה נסתרות,
ואת לא הנחת, לא ויתרת,
אינני רוצה בשפתיי להזות .
הבת השניה יצאה בשניה,
ואני לא נוכח בפליאה,
ועדיין למרות שדבר לא נפגם,
שפה משפתיים כים משמיים,
מרחק אהבה אסורה?
הבת השלישית בישרה בגאון :
לאמה עבר השיגעון,
שפה ושפתיים, איזה כיף- בשמיים,
חבל שחלף העשור .