אלוהים נגלה אלי בחלום אתמול בלילה.
חתיכת פתיחה לא?!... אבל כשאלוהים נגלה אז אלוהים נגלה.
עכשיו אל תתחילו אפילו לחשוב דברים כמו משוגע, מטורף וכל אלו.
כשאלוהים נגלה אלייך אין שאלה. אתה יודע. מרגישים את זה בטחול.
עכשיו אתם בטח בטוחים שחסר לי איזה בורג או שמונה אבל תשאלו כל
רב גדול והוא יגיד לכם - מחשבות חושבים בראש, רגשות מרגישים
בלב ואמונה מאמינים בטחול, ותסמכו עליי, אין רגע בחיים שבו
מאמינים יותר מברגע המדהים והקסום הזה בו אתה פוגש את הישות
העליונה. אבל זה לא משנה עכשיו, מי שצריך להאמין לי כבר מאמין.
מה שחשוב עכשיו זו המטרה לשמה הוא נגלה אלי (ולא, זה לא היה
סתם כדי שאני אספר לו סיפור לפני השינה, או איך זה להיות האל
הכל יכול בעולם חסר אמונה כשלנו). אלוהים אמר לי שהוא הולך
להוריד מבול. הוא אמר לי שנמאס לו, ממש במילים האלו "יחיאל,
נמאס לי!". אני לא סגור עדיין על למה הוא קרא לי יחיאל אבל את
השאר קלטתי. הוא אמר לי שהוא הולך להתחיל מחדש, להתחיל הכל
מהתחלה, והוא בחר בי, "יחיאל" , לבנות את התיבה למיעוט הנבחר.
פתאום מצאתי את השפתיים שלי זזות ומתוכן בוקע קול האומר:
"אלוקים" (קצת כבוד הרי בכל זאת הוא הישות העליונה),
והוא ענה לי.
"בינינו יחיאל (למה "יחיאל" לעזאזל?!!) אלוהים זה מספיק"
"טוב אז, אלוהים..."  
"כן יחיאל?"
"ממה בדיוק נמאס לך?"
"משנאת חינם יחיאל, אתה יודע, גזענות, שנאה שנובעת מתוך זרות,
ניכור וחוסר הבנה"
"ומי בדיוק יהיה המיעוט הנבחר?"
"כאן מגיע החלק השני במשימה שלך יחיאל (כוס אמק למה יחיאל?!)
אתה צריך לאסוף אותם, זוגות זוגות כמו שנוח עשה"
"אז זה אומר שאני צריך לאסוף את כל מיני בעלי החיים? זה כולל
חרקים?"
"לא יחיאל, זה לא מה שאתה צריך לעשות"
"כי אני ממש לא מסתדר עם חרקים, או זוחלים, וגם רכיכות ורמיות
ודגים ו..."
"יחיאל!"
"מה?"
"אתה לא צריך לאסוף את החיות יחיאל, אתה תאסוף מיעוטים"
"מיעוטים אלוהים?"
"כן יחיאל מיעוטים, שחור ולבן, אשכנזי ומזרחי, גבר ואישה, דוס
והומו, משורר ומבקר שירה, שוטר ועבריין, מורה ותלמיד וכו'..."


מאז אני ישבתי וחשבתי את מי לקחת איתי, והגעתי למסקנה שככל
שיותר אנשים יענו על יותר הגדרות יהיו פחות אנשים בתיבה, מה
שידרוש תיבה קטנה יותר, מה שיקל מאוד על העבודה שלי.
וגם הצלחתי. אני מצאתי שאם אני מביא איתי את אריה דרעי וגל
אוחובסקי אני מצליח לעמוד כמעט בכל הדרישות של אלוהים. דיברתי
עם שניהם והם הסכימו.

ועכשיו בואו נגיע למטרה האמיתית לשמה אני כותב את הסיפור הזה:

אם את שוטרת אתיופית שכותבת שירה בזמנך הפנוי ותהיי מעונינת
להינצל כאשר כל שאר העולם טובע במבול אנא צרי עימי קשר במהירות
האפשרית.