|
כמה אהבה מבוזבזת
כמה שאלות ללא תשובה
כמה אהבתך ממכרת
כמה חשובה בליבי התקווה
כמה שנים עוד אחכה למגע שפתייך?
כמה חודשים עוד אנסה להתגבר?
כמה שבועות עוד אשן בלעדייך?
כמה ימים יעברו עד שאשבר?
כמה רכות המילים היוצאות מבין שפתייך
כמה ריקה נפשי בלילות
כמה ארוכים הרגעים כשאני טובע בעינייך
כמה מסנוורים הם אורם של זכרונות
כמה שירים עוד עד שלבך יכנע?
כמה שאלות עוד עד שאמצא את התשובה?
כמה אבידות עוד עד סוף המלחמה?
כמה צבעים עוד עד שתראי את התמונה?
כמה כח צריך כדי להתכחש לרגש
כמה אנרגיות צריך כדי לנסות
כמה מדהים היה איתך בליל אמש
כמה אני מצטער על אותן טעויות
כמה זמן עוד אהיה לבד?
כמה שורות עד שארדם?
כמה רגעים עד שתאבדי לי לעד?
כמה עוד אני אחכה עד שאחזור להיות שלם? |
|
|
ביום שלישי
שעבר,
עברתי ליד סניף
של קפולסקי.
פתאום בא לי
גלידה ספישל.
זוכר גלידה
ספישל?
אז נכנסתי
והזמנתי, ולא
היה.
אז אכלתי איזה
מרק יפאני עם
חתיכות של דג
מת צפות בפנים.
יעקב פופק,
זיכרונות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.