שחף גל / זיכרון 1 |
או ריח שנפתח מתוך תיק.
צל שנופל בצורה די דומה,
משפט שכבר שמעתי לשנייה.
זורקים אותי לתוך התא,
שבו הזמן כמו קפא,
אל המקום שבו,
הדברים מתרחשים בפעם השנייה
וכשאני מתקרבת לגעת,
בבועת הסבון, בענן התכלכל
מריחה, מרגישה, שומעת
שומעת
שומעת
שומעת את תיקתוק השעון
והזמן שוב הולך קדימה.
זה היה בעצם הזיכרון,
המקום בו דברים מתרחשים בפעם השניה.
עוד הרהורים על נושא שהעסיק אותי
אבל כבר לא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|