הגר קידר / 4) ואלס אחרון |
ידייך המלטפות ממששות את דרכן בעדינות
מבעד לחולצתה הדקיקה.
עוד מעט תרכון לעברה
ותישק אל שדי השנהב הקטיפתיים האלה.
היא תאסוף אותך אליה,
מחייכת וגורית כתמיד,
ותעמעם את האור מעל הכאב.
ובאותם רגעים ממש,
כששוב יכה בך הרעד המוכר
ותביט בה במבט שהיה שמור רק לי,
אנפץ את קול שתיקותינו הצורבות
אל רסיסיה של זעקה אלמונית אחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|