New Stage - Go To Main Page

טיטי אם
/
לקום.בוקר

אתם, אתם לא יודעים, אתם לא תדעו.
העייפות הזו מצטברת והופכת- במרוצת הלילות- להיות כדור עשן
ועופרת שמפמפם ומבעבע בתוך הבטן, הולך ומטייל בגוף, לא מפסיק.
הוא לא נותן הזדמנות לנשום, בלי הפסקות, 24 שעות,
רצוף,זוועתי.
הצביעות הזאת הורגת מבפנים. קשה להישאר שפוי לאור ההוכחות.
זה לא עוזב, לא מרפה (ואני לא מדברת על צביעות כרגע), אבל עולה
ברמת הקושי שלו עם כל דקה בחילופי השעון.
06:30...04:57...03:46...03:45...03:44... לקום. בוקר.

נדודים.
לא עוצר, לא מרפה, לא משתחרר.
רק תמונה אחת תקועה לי מול העיניים, לבושה בסגול ומחייכת.
צוחקת, אפילו. מרוצה. ריקה. טיפשה.
שנאה.
לא, לא שנאה. בדידות. עצבות. געגוע. תהייה.
אי אפשר לחיות טוב כשחיים עם זה. זה מלווה ומתיש, זה עובר
וחוזר, אבל תמיד נשאר טמון עמוק בלב. כמו מצבת- אבן ששום אדם
או מזג אוויר לא תכלה אותה-  רק נס. רק כוח עליון, רק משהו
שהוא חזק מהיקום עצמו, מהחיים עצמם.
תמונות, תמונות, תמונות, אני כבר מרגישה כמו סרט נע, מוקרן
בלופים של 72 שעות אבל נתקע באמצע באותה נקודה, סרט באיכות
גרועה.
אני צריכה הפסקה.
צלילים.
לא, שקט. שקט כאן היום. היא באה. הרס. חורבן.
06:30...06:04...04:10...02:35...02:12...לקום. בוקר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/5/03 8:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טיטי אם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה