זה לא שיש לי בעיה עם שמנים, אבל כשבנאדם שמן עם אישיות חרבנה,
אז שלא יצפה ליחס הוגן. אם אתה כבר שמן, אז לפחות תתנהג בנימוס
לאנשים!, לפחות תהייה נחמד!
הסיפור שלי הוא על בנאדם כזה- שמן עם אישיות חרבנה. קראו לו
שמיל והוא למד בכיתה שלי. שמיל היה ילד עלוקה ברמה עולמית. אם
הוא לא היה מבין איזה משפט, אז הוא היה שואל אלף פעם עד שהיו
עונים לו, היינו הורגים אותו בירידות, והוא היה מגיב באדישות
ובטבעיות. הוא היה רגיל שצוחקים עליו. הוא היה שמן. היינו
אומרים לו "די כבר, סתום את הפה המסריח שלך, לא רוצים לשמוע
אותך, או לראות את הפרצוף שלך שדומה לתחת עם שיניים רקובות, או
להריח את הצחנה שיוצאת ממך יא ריקבון."
העניין עם היצור הזה זה שכבר לא היה אכפת לנו לרדת עליו, זה לא
היה יושב לנו על המצפון מכיוון שאפילו שהוא היה ילד מסכן, הוא
הייה פשוט דפוק והוא לא ניסה לטפח את עצמו, או להתנהג יותר
נורמאלי.
פעם אחת כשהיינו בטיול שנתי, הז'בלה הזה הצטרף אלי ולשני חברים
שלי לחדר. מה תעשה כשהחמור הזה עוקב אחריך לכל מקום בגלל שאתה
היחידי שמתייחס אליו? בקיצר, בחדר היו שתי מיטות למעלה ושתי
מיטות למטה. שני החברים שלי זיינו אותי והשאירו אותי עם החמור
(מה לעשות, אחרי הכל אני הבאתי את הסירחון הזה).
העניין הוא שהמיטות היו צמודות אחת לשנייה והייתי צריך לישון
לידו, ממש כמו מיטה זוגית. אתם יכולים לתאר לעצמיכם איזה גועל
נפש זה היה אבל לא היה די בכך שהוא ישן איתנו הוא גם רדף
אחרינו לכל מקום.
החלטנו שאנחנו צריכים קצת חופש ממנו, ורקמנו תוכנית בלי
שהרגיש, בזמן שהוא התקלח. חבר שלי גם החביא לו את השעון בזמן
שהוא התקלח ואז כשהוא יצא והוא לא מצא אותו, הוא התחיל להתחרפן
ולצעוק בכל החדר "איפה השעון שלי? איפה השעון שלי? שמתי אותו
כאן ועכשיו הוא נעלם! אני לא מאמין, אבא שלי יהרוג אותי, מה
אני אעשה עכשיו?" ועוד כל מני חרא, אבל זה לא קשור. התוכנית
שרקמנו הייתה להעמיד פנים שאנחנו הולכים לישון ואז לקום אחרי
שהוא ירדם ולצאת החוצה לנשום קצת אויר צח. כך עשינו - אחרי
כרבע שעה של "שינה", קמנו בעליזות ויצאנו מהחדר.
לפתע, שנייה לפני שיצאנו מהחדר, שמענו בקול חלש ורפוי - "למה
אתם עובדים עלי, מה אתם חושבים שאני לא יודע שאתם רוצים להיפטר
ממני?" הבטנו אני וחבריי אחד בשני, הבטנו בו, והתחלנו להתקרב
אליו.
פיצצנו אותו במכות כאשר משפט המפתח היה "אם אתה מודע לקרציותך,
אז למה לעזאזל אתה ממשיך? צא לנו מהחיים!".
לאחר כמה שעות הוא נפטר מפצעיו בבית החולים יוספטל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.