מתוך מראת לובן דף
משתקפת דמותי,
מתורגמת למילים
מדממות,
מוצנעות,
מאופרות,
שלא יראו מה עוללתי לה.
הבטחתי, יודעת כי לא אקיים.
לטפתי, יודעת כי איני אוהבת.
פצעתי, יודעת כי אתחרט.
התביישתי וידעתי שיש לי במה.
בעפרונות גסים איימתי עליה שתשתוק.
והיא,
זקנה בלה, ילדה ממושמעת.
דוחסת תמליליה המגוחכים
לשמלת שורות אופקיות לא מחמיאה,
זאת שאמרתי פעם שאני אוהבת.
רוקדת מולי, מקרטעת
שולחת לי מבטי זימה מפוברקים,
מנסה למצוא חן בעיניים לא מתעניינות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.