אם תבקש עצה אומר לך :
אל תביט בפנימית.
אל תחטט בסיבות. אל תפשפש במניעים.
תשאיר את מלאכת פירוק והרכבת האישיות
לפסיכולוגים וחוקרים משטרתיים.
תנוח דעתך - יש סיבות. יש מניעים.
אבל לא משנה עד כמה תדלה בדלי חלומות ורגשות שרופים
לעולם לא תיגע בקרקעית.
לכן אני אומר לך :
אל תביט בפנימית.
רפרף על פני השטח. גע בצלקות ללא מורא.
אל תשאל מי זרק ומי הסיט
אלא בטח במספר עליו הקוביה מורה.
היינו שרויים בחרטה
משהו כמו עלטה עם כדורים שורקים מלמעלה
ולמטה כל החידות שנפתרו וזוהרן התעמעם
בולעות אחת את השנייה כדי ליצור חידות חדשות
מן מרק מוצק כמעט של חששות וריגושים
ועצם היותנו שרויים במשהו דמוי מין
די היה בכך להתיז ניצוצות מעינינו
בין לבין תהינו אם מבטאו של הקיכלי
מן היבשת הצפונית או הדרומית
ומי מאיתנו שנגע באמת ידע זאת
באותה הוודאות בה ידענו שאנחנו מפחדים
כן כמובן שצבענו את האדמה החרישית
במרבדים של שתן חם וססגוני
וכיאה לקונקווסטדורים חילקנו את הארץ לפלחים
היתה גם בושה שאותה גירשנו
בעזרת מקלות קינמון מופרדים בקיני התנגדות מבטון
שבהם נופפנו כמו מטאדורים
מול קרניו הצוחקות של השור
חרטה שכזו לא זכורה לי - ואני כבר שבע חרטות
חרטנו את שמנו על ארץ אחרת
זו היתה חרטה שכזאת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.