שיר עם לשמח,
לא מתווכח.
מעט מתמתח,
בדפנות מתמרח
בחופזה מתנצח,
כאשד אדירים קולח
ובמישור ברגיעה משתטח.
יפה יפה מתפתח,
בעקשנות תהומית לסלעים מתנגח
ללא רחם עליהם מתכסח
ואותם בזווית קיר האזוב ממרח.

כן אותו שיר עם משמח
את כול זה עושה ופורח
ולרקיע עז התכול מתבדח.

צופה זקן העם המתקרח
שוחק לעצמו היקום משבח,
בחצי מבט בורח
עלם ועלמה בהסתר למתבן מתפלח
לאיוושתם מאזין ברטט שמח
ומשם עולה הד תשוקה גונח
שעולה ומתפתח,
לא מתווכח,
מתקמר
ומתמרח...
והסב בעונג עילאי צורח וגונח...


26.10.1987