סבתא,
את יושבת לבדך בחדר השינה הקטן שלך
בכיסא הפלסטיק הנוקשה
ובעיניים זקנות מנסה לקרוא בעיתון שלך
הכתוב בשפת אמך,
עיתון שניסיתי לא פעם להבין את תוכנו
וקלטתי מילה פה, מילה שם.
ניסיתי ללמוד את השפה, כדי שיום אחד
נוכל לתקשר בהבנה מלאה.
לפעמים את מסתובבת בבית,
מחפשת לעצמך תעסוקה ופעם ביום,
כך אני מדמיינת לעצמי,
את גם מכינה לך איזו ארוחה קטנה.
זה כבר שנים מספר שאת לבד,
כמעט בלי אף אחד,
למרות שיש לך משפחה די גדולה.
אני אוהבת אותך אהבת עולם
ומעריצה אותך כמעט יותר מכולם,
על הדרך שעשית מארץ הולדתך
והתאחדת לבסוף עם משפחתך.
הקמת בית לתפארת
וגידלת שתי בנות מדהימות,
כל אחת בדרכה שלה הלכה.
היום את כבר אישה מבוגרת,
גלמודה ודי מבולבלת
ואני רוצה רק לומר לך,
שאותך מאז ולתמיד אוהבת.
שולחת לך חיבוקים ונשיקות
גם ממני ובמיוחד מבנותיי
שלך הן הנינות.
שלך בכל הלב, מכל הלב
נכדתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.