כשייכבו את הירח נדע שאנחנו סיימנו פה, שאין לנו יותר מה לחפש.
החכמים מאתנו, אלה שנבחרו ושקיבלו איתות עוד בהתחלה, הם ידעו
לאן ללכת הלאה. אבל השאר? מסכנים. יסתובבו כמו עכברים עיוורים,
למרות שזה דימוי לא מוצדק, כי עוד לא נתקלתי בעכבר עיוור שלא
יודע לאן הוא הולך. אבל זה רק בגלל כושר הארגון שלהם. הם
יסתובבו מבולבלים, מחפשים תשובה. הדתות ישגשגו בפעם האחרונה-
כזה היקף של נרשמים להופעות של הרבנית קוק טרם נראה. חבל שלא
יספיקו להגיע. ואלה שלא יפנו לדת יפנו לדודו טופז. יש גם את
אלה. או יתלו עיניים עגולות וגדולות בכל הג'ורג' בושים והביל
קלינטונים של פעם ויעלו זיכרונות על איך היה לפני שהירח נכבה.
תודה לאל שמרגע שיודעים על הסוף, עד לרגע שהוא מגיע חולף זמן
קצר, אחרת אי אפשר לדעת אם היינו שורדים את הציפייה לסוף.