אני נכנסת בדלת הלבנה רואה אותו .
בחור שרירי משהו כמו בן 27 ידים עבות כתפיים עבות עוד יותר.
אני נכנסת לחדר צדדי ומורידה את הבגדים שמה עלי מגבת קטנה למטה
ויוצאת לכיוונו, הוא מחייך לכיווני ואומר שלום במבטא אירי או
אולי סקוטי אני לא בטוחה.
אני מגיבה בשלום מוכנה להתחיל כרגיל בשיחה השבועית שלי אתו, מה
לעשות זה  ומשא'זסטים הקטע שלי, כבר היו לי כמה אבל החלטתי
אחרי טיפול החלטתי להישאר אני  פה, אני לא בטוחה למה אבל יש
לבחור הזה יכולת לשמוע הכל בלי להגיב בלי להציע הצעות ייעול
כמו רוב הגברים שאני מכירה ובאותו הזמן להתרכז בגוף שלי ולשחרר
אותו מכל הלחצים השבועיים שלי.
אני אצלו משהו כמו שנתיים והוא מכיר אותי כבר כמו ספר פתוח
לחלוטין, הוא יודע על הבגידות הקטנות שלי, לא שהוא אי פעם ניסה
או רמז לי משהו, ולא בטוח שאם גוף כמו שלו הייתי מתנגדת אבל לא
נורא לא חסר לי כאשר אני צריכה.
הוא יודע על הבוס שלי דברים שאני לא מעזה לספר אפילו לבעלי,
הוא יודע למעשה כמעט כל מה שעובר עלי שבוע אחרי שבוע ואני
מחזיקה בו ונהנית לספר לו כאילו הוא יומן שאליו אני שופכת את
הצרות שלי האהבות שלי העצב שלי והשמחה שלי,והוא שומע הכל ואוגר
את זה איפה שהוא בטוח הראש, פעם אפילו עשיתי לו בדיקה והוא
הראה לי שהוא שומע וזוכר כמעט הכל.

אני ניגשת למיטה החזה שלי ללא חולצה עומד מולו והוא לא מגיב
אליו בכלל בהתחלה זה העליב אותי כי יש לי חזה יפה אבל הוא
הסביר לי כאשר שאלתי אותו כי אם הוא היה מגיב לכל חזה אז הוא
לא היה יכול לעבוד בעבודה הזאת. הוא מסמן לי לשכב על הבטן
ולשים את המגבת על התחת שלי, אני נשכבת באיטיות על מגבת שהוא
פרש עוד קודם ונותנת לגוף שלי להירגע.
הוא משמן לי את הגב ברכות ומתחיל לעבור לי שריר אחרי שריר מעסה
בכוח אבל ללא כאב, מקצוען אמיתי. אני מתחילה לספר לו מה עבר
עלי השבוע ובעיקר על הבוס החדש שלי כאשר הוא ממשיך לכיוון
הכתפיים שלי, חצי מלטף חצי לוחץ בשרירים הכי תפוסים אצלי אני
ממשיכה בשלי הוא בשלו יודעת כי ממתינה לי שעה וחצי של לטיפות
ולחיצות נעימות על הגב.

בזמן שאני מדברת אני חשה לפתע שהוא הפסיק ללחוץ חזק ולמעשה כל
מה שהוא עושה זה ללטף אותי וגם זה בקושי כאילו הוא נמצא באיזו
ארץ רחוקה, אני מתרוממת מעט והוא כאילו מתעורר וחוזר לעסות
אותי כמו שצריך, לא עוברות דקות רבות והוא שוב נעלם לי בקושי
נוגע בי, אני מסתובבת לכיוונו והוא מתעורר שנית ממה שאחז בו
ומבקש ממני בנימוס להתיישב.
אני מתיישבת והוא מתחיל שוב בעיסוי מהיר בגב שכולל מכות קטנות
בעמוד השדרה שלי, הוא מכה ואני חשה שהיום הוא לא ממש הוא.

אני עוצרת אותו בקול שקט והוא מפסיק אם העיסוי מביט בי במן מבט
מבויש של אחד שנתפס במעשה רע, הוא מתנצל לפני ואומר לי שהוא
היום זה לא הוא ואם אני אהיה מוכנה לדחות את הפגישה של היום.
אני מביטה בו ורואה את העיניים החומות המדהימות שלו מבקשות
ממני כמעט מתחננות שאני אעזוב אותו ואתן לו לחזור למחשבות שלו.

אני מתרוממת מהמיטה והוא ממשיך בחיוך מתנצל ואומר לי שהוא ממש
מצטער, אני מגיבה במהירות ואומרת שאני מבינה כאשר אני הולכת
לכיוון חדר ההלבשה, שם אני מתחילה להתלבש ואז נעצרת חוזרת שוב
למצב שבו הייתי לפני רגעים אחדים ויוצאת לכיוונו, הוא מביט בי
מופתע כאשר אני עומדת מולו עירומה לחלוטין מלבד מגבת קטנה
שמכסה אותי איפה שצריך ואז אני מתיישבת על המיטה, הוא בוהה הי
במבט שואל ואני אומרת לו קדימה שפוך.

הוא שותק לרגע ואז אומר שאני ממש לא צריכה להתערב והוא יחזור
במהרה למה שהוא היה ואם אני רוצה הוא יכול להתרכז ולחזור
לעיסוי שהוא עשה קודם, אני מסרבת בעדינות וחוזרת ומביטה
בעיניים המדהימות שלו ואומרת בשקט אני שומעת דבר,
הוא מתיישב מולי מהסס איך להתחיל עוד לא בטוח בעצמו ואני אומרת
לו פשוט תתחיל זה כבר יצא לבד, הוא ממשיך לשתוק מנסה לחשוב איך
להוציא את הסיפור ואז מתחיל.

"את יודעת שאני לא נולדתי בארץ" הוא אומר לי ואני מהנהנת
לכיוונו מבלי להפריע לו להמשיך את הדיבור והוא ממשיך, אז
נולדתי באירלנד ארץ מדהימה ירוקה קרה אומנם אבל זה מעולם לא
הפריע לי, שם חייתי עד לפני כמה שניים כאשר החלטתי לבוא לארץ,
אני ממשיכה להקשיב רואה איך העיניים שלו מנסות לחזור לתקופה
שהוא מדבר עליה, "הייתי בערך בין עשרים כאשר פגשתי אותה" הוא
אומר לי ואני מתחילה להבין לאיפה הוא נעלם לי באמצע העיסוי,
"קראו לה הנריקה" הוא ממשיך היא הייתה אחת הנערות של הישוב שבו
גרתי, שנים היא גרה מולי אבל מעולם לא ראיתי אותה, או יותר
נכון ראיתי אבל לא התייחסתי, לא חסר אצלנו נשים ומה שגם שהן אז
לא כל כך עינינו אותי אז" , אני ממשיכה להקשיב מסוקרנת לגבי
ההמשך והוא רץ אם המילים כאילו איזה סכר נפתח, "יום אחד היא
ניגשה אלי אני לא בטוח למה ואמרה לי, או שאלה אותי משהו, אני
לא ממש זוכר מה ", הוא מתנצל לכיווני מחייך ומסמיק קצת, "ומאז
היינו יחד, בהתחלה זה לא היה ממש יחד אלא שלום פה ושם ומבטים
שהחלפנו כאשר היינו נפגשים, לאחר מכן המבטים היו יותר ארוכים
והיא תמיד הייתה צוחקת כאשר שנינו היינו עוברים אחד את השני
ואז מסתובבים יחד", החיוך שלו מדהים אני מביטה בו וראה אותו
זורח מולי.

המיטה לא הכי נוחה לי אבל הסיפור שלו גורם לי להמשיך לשבת
ולהקשיב, "לא עבר זמן רב עד שאימא שלי הבינה מה קורה והחליטה
על שידוך מהיר בינינו, בהתחלה התנגדתי, מה עלם צעיר כמוני צריך
חברה קבועה כאשר עולם ומלואו עומדים ומשתחווים לפניו. אבל אימא
שלי הייתה עקשנית והפכנו להיות חברים כמעט מיד", הוא זורח מולי
יותר מאשר השמש שמביטה אלינו מאחורי הווילון ואני מתחילה לקנא
בבחורה שמסוגלת להוציא ממנו חיוכים כאילו, הוא ממשיך בלי לקחת
אוויר, אז אנחנו חברים ואנשים מתרגלים לראות אותנו בכל מקום
ביחד אם זה במגרש הכדורגל או בחוג המסאזים שבזכותו אני היום מה
שאני, אני מודה היא זאת שהתחילה בנושא כאשר יום אחד אחרי משחק
של כדורגל נתפס לי חצי גוף והיא החליטה לשחרר לי אותו, למעשה
שבוע אחרי זה לא הצלחתי ללכת בגלל השחרורים שלה. אבל מאותו
היום ועד שהלכנו לאיזה חוג לנושא שנינו לא עבר זמן רב והייתי
מאושר אתה והיא הייתה מאושרת איתי.

הוא משתתק לרגע כאילו חושב איך להמשיך את הסיפור ואני מוקסמת
לחלוטין שותקת ממתינה בסבלנות כמו ילדה קטנה שמספרים לה סיפור
לפני השינה, הוא מתרומם מהכיסא שעליו התיישב עוד קודם ומתחיל
ללכת בתוך החדר חושב בשקט ואני ממשיכה להמתין עד שהוא חוזר
לדבר, "אז אנחנו ביחד והחיים טובים אבל כמו כל גבר בגילי אני
מרגיש שאני צריך לראות עולם, אני צריך לחוש חוויות אחרות לטייל
לרוץ במרתונים לטפס על הרים או בקיצור לעשות מה שכל בחור צעיר
עושה לפני שהוא מתחיל את החיים האמיתיים שלו, אז אני מספר לה
את זה והיא שותקת מולי חושבת ואז אומרת שהיא לא רוצה לעזוב
ואין לה צורך בזה אבל היא מוכנה לחכות לי אם אני רוצה כאשר אני
אליך לאן שאני רוצה.

אני מאושר ממה שהיא אומרת מנשק אותה ויוצא לכיוון שני חברים
שהעלו לי את הרעיון בראש, לא עובר יותר מחודש ואני מגלה כמה
קשה לי להיפרד ממנה כאשר עברו כבר כמעט שנתיים מאז שאנחנו
ביחד, הוא מנשקת אותי לפני שאני עולה למטוס ואומרת לי לא לשכוח
אותה, אני כמובן מתחייב בלבי שלעולם לא אוכל לעשות דבר שכזה
והיא מחייכת אלי מרגישה שאני משקר לה", הוא מביט לכיווני ונעצר
בחדר כאשר החיוך יורד מפניו במהירות אז הוא ממשיך מנסה להצטדק
לפני "זה לא שלא רציתי אז ואפילו תכננו על טיול שלא יהיה יותר
משלושה חודשים אבל כאשר בחור בגיל 22 ועוד קצת מתחיל לראות את
העולם, העולם מושך אותו, הגילויים הסכנות, הארוטיקה והאקזוטיקה
משכו אותי אליהן בכל מקום שבו הייתי בעולם, בהתחלה הייתי כותב
לה יום אחרי יום מכתב מספר על מה שעבר עלי, ואז זה גדל לשלושה
ימים ואז שבוע ולפתע לא הרגשתי כאשר עבר יותר מחודש מבלי
שכתבתי לה אפילו מילה בשום צורה שהיא." הוא שוב משתתק ומתיישב
על הכסא שמולי בעיניים אשמות.

הוא ממשיך לאחר כמה שניות ואני רואה איך העיניים המדהימות שלא
מתחילות להיכבות "אז הזמן עובר ואנחנו מגעים לפה אחרי יותר
משנה בדרכים, אני זוכר אותה במעורפל מי יודע אולי בחלומות
ומתחיל לטייל פה בארץ בלי לדעת מילה בעברית, אני חורש את הארץ
מלמטה למעלה מהצפון למזרח ומהמזרח מערבה ולדרום ומתאהב. אני לא
יודע למה הייתי בכל כך הרבה מדינות וראיתי כל כך הרבה עמים
שונים ומשונים אבל משום מה פה הרגשתי בבית," הוא מחייך לכיווני
שוב חיוך נבוך, אני מחילה להרגיש איך התחת שלי יהיה זקוק
לעיסוי נוסף אחרי הסיפור אבל העוצמה שבה הוא מספר את הסיפור
והדיבור השותף שלו שנעצר אחת לכמה רגעים מושכים אותי וגורמים
לי לא לזוז.

הוא שותק ומחייך לכיווני ואז מוצא שוב את קו המחשבה שאבד לו,"
אז אני מתאהב בארץ הזה ומחליט להישאר פה, אני אפילו לא יכול
להסביר לחברים שלי למה אני מאוהב בה ונפרד מהם אחרי כמעט
שנתיים של מסע, בהתחלה קשה לי פה כיוון שאין כמעט כסף שפה בטח
שאין מלבד כמה קללות שהצלחתי ללמוד פה ושם ואני מחיל לחפש מה
אני הולך לעשות, אני מוצא את עצמי באילת, מתחיל עם נשים
מבוגרות עושה להן מסאז  ומקבל בתמורה פה מאה שקל שם מאה שקל",
הוא מספר אם הוא נותן יותר מכך ואני לא מעזה לשאול למרות
הסקרנות הרבה שיש בי, "אז אני מתחיל להסתדר ומוצא עבודה לאחר
כמה זמן במקצוע הזה באחד מבתי המלון בעיר, אני שוכח מאיפה
שנולדתי שוכח מחברי וחברתי ולומד עברית ועובד למחייתי, נהנה
מכל רגע, אבל הזמן עובר ואני מתחיל להשתעמם אני מחליט לנסות
לפתוח עסק פה ברמת גן, אני סוחר איזה בית ישן ומשפץ אותו בעצמי
אם מעט הכסף שיש לי, יש לי כמה טלפונים של נשים שאמרו לי שאם
אני אחליט לעבור למרכז שאני אטלפן אליהן והן ישמחו להשתמש
בכשרון שלי". שוב משתתק חושב בשקט, ואני מתחילה לדמיין לעצמי
אילו כשרונות הוא נתן בהתחלה, מביטה על הכתפיים הרכבות שלו על
השרירים על רעמת השיער החומה שלו ועל העיניים המדהימות שלו,
בינתיים הוא שוב ממשיך לדבר.

"אז עוברים לא מעט ימים ואני מתחיל לצבור לקוחות, את אחת מהם,"
מחייך אלי "והנה אנחנו פה." משתתק מתרומם מהכיסא ומסתובב מביט
במראה גדולה שעמדה מאחוריו קודם.
אני ממתינה אבל הוא ממשיך לשתוק, אני ממשיכה להמתין והוא ממשיך
לא לומר מילה כאילו הסיפור נגמר פה, אני מחליטה למשוך בכוח את
ההמשך ואומרת "נו ו..."  ומשתתקת,  הוא מסתובב לכיווני כאילו
לא מבין "נו מה?" שואל. "ומה ההמשך, למה הריחוף היום" אני
מגיבה.

הוא מביט בי חושב ואז אומר, "היום קיבלתי מכתב משם", שוב
משתתק, אני סקרנית כמו שלו הייתי הרבה זמן "נו ו.." הוא מביט
בי "היא כבר לא תהיה איתי" .
אני רואה את העיניים שלו נכבות והוא מסתובב ממני כדי שאני לא
אראה את באותו הזמן "הדמעות שיוצאות משם, אני חייבת לשאול
ואומרת בכל "היא מתה" מתרוממת מהמיטה מוכנה לחבק אותו לחזק
אותו קצת, הוא מסתובב לכיווני המום אומר שוב, "מתה?" שואל לא
מבין "למה מתה?" "היא מתחתנת עם משהו אחר למעשה אחד החברה
שיצאתי אתם לטיול, והם הזמינו אותי לחתונה." משתתק שוב ושוב
מסתובב לכיוון המראה.

אני שותקת לרגע בהלם, לא סגורה לגבי מה שהוא רק אמר לי, "אז
היא מתחתנת שואלת אותו"? אני ממשיכה " ומה הבעיה?"

הוא מסתובב מביט בי שוב בחיוך האשם הבישני שלו "הבעיה היא בעיה
קטנה, למרות ששכחתי אותה כל כך הרבה זמן," משתתק שוב לשניה
נותן לי להמתין כאילו הוספת מתח לדבר תוסיף משהו "הבעיה היא
שאני עדיין אוהב אותה?
אני מתיישבת שוב על המיטה שלו, מביטה בגוף השרירי הנערי עדיין
ורואה עלם חמודות שלא סגור על עצמו עדיין, ואז הוא ממשיך ,
"בעלה בכלל לא יודע שהיא שלחה אלי את ההזמנה, מה שעוד הוא לא
יודע זה שהיא כותבת שם שהיא עדיין שומרת על ההבטחה שהיא הבטיחה
ושואלת אותי אם אני אגיע ואשמור על ההבטחה שלי משתתק לשניה
וממשיך או שהיא צריכה להבטיח את עצמה למשהו אחר, אז היום קבלתי
את המכתב הזה ובגלל זה אני לא כל כך מרוכז בעבודה."
אומר לי בהתנצלות, אני קמה מהמיטה והולכת לחדר ההלבשה ,שם שמה
את הבגדים עלי במהירות רוצה לייעץ לו מה לעשות, לנסות לעזור
ואז מבינה פתאום, אני יוצאת החוצה מהחדר נותנת לבחור נשיקה
קטנה על הלחי ויוצאת מהחדר, הוא לא צריך עיצה הוא היה צריך
כמוני משהו לספר לו על בעיה.