חבקי אותי עכשיו
כי מחר יום חדש
ואיני יודע אם אני יחזור משם
אל תבכי דמעות של מלח
כי עדין עוד לא הלכתי מכאן
שבי איתי
את על כיסא זה
ואני על הריצפה
תשאלי אותי שאלות
שנשארו בך מאז שהייתי קטן
אני אענה לך בכול ברור
שלמקרה שאני לא ישוב
יהיה לך זיכרון
שינחם אותך כאן

נשקי אותי עכשיו
כי הבוקר כבר כאן
השמש היום זרחה לאט
זה מה שלי אמרת
וכף רגלי
כבר מחוץ לדלת
ואת מחיכת בגאוה
כי בי את גאה
וכשאני סוגר את הדלת
את מתפללת
שאני אפתח שוב את הדלת
כשאני יחזור לכאן

תזכרי אותי עכשיו
דפנות עיני כבר נעצמות
ובמבט מעורפל
אני רואה אותך
אבל בבקשה
את תבכי
עשיתי את בחירת נפשי
רק תזכרי
את אותו זיכרון
שיתן לך נחת היום
תלכי לישון
ונתראה כבר בחלום

רק רציתי להגיד
אמא אני מצטער שלא חזרתי מעולם

{מוקדש לכל נופלי צה"ל}