הם יושבים אחד מול השניה ומחייכים, נבוכים, לא מבינים כל כך
למה לעזאזל הסכימו לתחינות של מורן "אתם חייבים להיפגש".

היא בבייסיקלי לא יודעת מה לחשוב, בעיקרון הוא הגירסא הגברית
שלה, רק במודל משופר. הוא מוצא אותה חמודה, קצת מנסה יותר
מידי, ולא ממש כוסית, אבל בהחלט אינטילגנטית,  למרות שיש איזו
כבשה שמציעה לו הצעות מגונות באי-מייל, אולי הוא יבליג. הוא
ריאליסטי, גם היא ריאליסטית, לשניהם יש פנטזיות בשפע, אבל הם
מודעים.

היא מזמינה קפה הפוך, והוא מזמין איזה משקה אלכוהולי בעל שם
מוזר. "מי לעזאזל שותה אלכוהול בשבע בערב?" היא שואלת את עצמה
בבעתה, "קפה הפוך??? איזו בת 15 שותה קפה הפוך,צפונית".

והם מתחילים לדבר, בהתחלה על מוזיקה, יש להם טעם דומה רק שהוא
אוהב אלקטרוני והיא שונאת את זה. אחר כך מדברים על "המצב"
שניהם ציניים, חריפים ושנונים, מתנסחים נהדר, כמעט חבל שהם
מגלים הסכמה בנושא, וויכוח טעון ביניהם יהיה מרתק.

הערב נהפך ללילה, מדברים על אהבה. היא מספרת לו בביישנות
שמעולם לא התנשקה, "מוזר" היא חושבת לעצמה, לנוי, הבחור הקודם
שיצאה איתו, היא לא העזה לספר...בכלל היא נמנעת מלספר כאלה
דברים, והוא מהנהן בהבנה, הוא לא במצבה מתוקף העובדה שהוא גדול
ממנה בשנתיים, אבל גם הוא לפרקים נופל לפתאטיות. הם נאנחים,
מחוייכים, יש להם פנטזיות בשפע.

נעמדים ליד הכניסה לבית קפה אליו שלחה אותם מורן, ובחוץ קריר
"אני אוהבת את הסתיו" "סתיו זה נפלא" הם אומרים בו זמנית
וצוחקים. הוא מתקרב אליה, מביט בה, עוד רגע רוכן לנשק אותה,
והיא מתפקעת מצחוק. נזכרת איך כשנוי והיא היו בסיטואציה הזאת
היא התחמקה בטענה שהיא חולה ("בכלל אני בחורה מאוד חולנית" היא
נזכרת) ועכשיו, עכשיו היא דווקא רוצה, והיא צוחקת. הוא עומד
מולה, פגוע, והמום ופתאום מתפשט חיוך גם על פניו, הוא נסחף
בצליל המתגלגל לפרץ צחוק בלתי נשלט "וואו" הוא אומר לבסוף
כששניהם נרגעים, מוחה דמעה מעינו "זה ממש מזכיר לי איזה
קטע..מסיפור של אתגר קרת..." הבעת הצחוק על פניה מתחלפת
במהירות לסלידה "איכס, אתה אוהב את אתגר קרת." היא קוראת בטון
מזלזל, "כן, מאוד, הוא גאוני." הוא אומר בטון נעלב, כאילו מגן
על הסופר הנערץ עליו כל כך... "אה" היא פולטת ומתחילה לשחק
בעצבנות בתיק שלה, "הממ" הוא ממלמל "אז הממ...אז ביי" הוא
מחייך חיוך עצוב, היא מנופפת "ביי" ומסתובבת ללכת.

ציפצוף פלאפון מרגיז מקיץ אותי משנתי ביום שבת למחרת, מדווח לי
כי התקבלו שתי הודעות טקסט חדשות.
"מורני, הוא מעריץ את אתגר קרת" כותבת לי רונית באחת עשרה ושבע
דקות.
"מורני, היא לא סובלת את אתגר קרת" כותב לי ניב באחת עשרה ושש
עשרה דקות.
"שיט" אני חושבת לעצמי, ויודעת שזה מקרה אבוד..."חבל, הם דווקא
מתאימים."


מוקדש לשני אנשים מקסימים, שאני נורא נורא אוהבת. רק אתם
יכולים לספק לי כזאת השראה....