אל ייאוש ילדה, אני שולח אלייך את אורי. אל פחד ילדה, אני אתך,
כאן למעלה. אל דמעותייך ילדה אני שולח קרן מחוייכת, אל תבכי
ילדה שלי, אני איתך.
כך אומר לי הירח לפעמים. כשבאמת עצוב לי ובודד. אל תתקרבי אל
הצוק ילדה, את עלולה ליפול. אל תקפצי ילדה, אל תתני נפשך
לאבדון.
אל תוותרי על השמש ילדה, אך גם אל תוותרי עליי. אל לך לחשוב על
העצב, חשבי על החום והאושר.
בחרי לך איזה גל שקט ותסחפי עמו אל עבר האופק.
אל ייאוש ילדתי, אל ייאוש.
בין בכי לדממה אני יכולה לשמוע את הירח לוחש לי. צללים של אור
חשוכים חודרים אליי בשעות הלילה המאוחרות. כשרק אני איתו, והוא
איתי, נותן לי הירח כוחות. בשקט הוא עושה זאת, ובסוד.
שאף אחד לא ירגיש, שאף אחד לא ישמע, שאף אחד לא יפריע.
ירח שלי. צר לי אך הלילה אתה לא מספיק לי.
הלילה הצוק קורא לי ואני נכנעת לו.
הלילה אני אקפוץ אל הסוף, ואולי סוף סוף יסתיים הסיוט.
אל ייאוש ילדתי, הוא ממהר ללחוש שוב, אך אני כבר לא שומעת. רק
הרוח באוזניי מתחזקת ונפשי קלה מתמיד.
|