זיינתי את השירה - העברית
בלי לשאול אותה, מבלי לדעת אם מותר
זיינתי אותה חזק- שלא תשכח.
באתי אליה מאחורה, ואז באתי עליה
ונכנסתי פנימה לעובי השורה
שלא תגיד שהעומק שלי רדוד מדי.
כל הגוף שלי בער בסימני-הפיסוק
ואחיזתה שלא נותנת לי מנוח.
לא נוגעת, רק נותנת
ולא פותחת את הפה, רק מתענגת
ונותן לה בכל הכח, להרגיש אותי. בכח
שלא תהיה סיבה לשכוח
רק למרוח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.