איוב כהן / להבות |
מכלה את תוכי בפרצי להבות
כאבן זורמת כנחל איתן
עד כלות, כעשן לבנבן
היית לי כאש אבוקה כמוקד
להאיר את דרכי בין אבוד לאובד
נמס כמו הנר מטפטף מול חומך
עד כבית ואמרת צא ולך
עקוד על מוקד בחבלי ייסורים
בוער על אישך מפרפר בין חיים
תליין עם חרב בוערת של אש
לשרוף, כל האין והיש
אבוד כחשרת עשן מיתמר
כרמץ של עץ כאבק מתפורר
כמתת שקין שלח אל האל
את לי אל שסירב לקבל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|