|
חרישת אוזנים מצפצפת
ציפורים מצייצות דמו
שברי זכוכיות מוכתמות בדם
עשן שחור מלטף את השמיים.
דמעות רבות יותר מגשם
נרות באפלה, תקווה לשווא
פרחים למת שלא ישוב
בצער מייגע, מרסק לבבות.
מדוע ייסורים כה קשים עלינו?
כל שנותר הוא לשרוד
לנסות להמשיך ולזכור
רק לזכור.
לזכרון אירוע הטרור במייקס פלייס |
|
|
אני זוכר, אני
זוכר, אז,
כשהתחלתי לדבר
עם הבקבוק, אז
את צחקת.
אל תגידי שאני
לא מצחיק אותך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.