ארבל הכרמלי / הפן האנושי |
קרובים...גוף אל גוף סמוכים
מריחים...בניחוחות הגוף עטופים
מנשקים...טעם הגופות טועמים
מתעלסים...בתשוקה מתמלאים, תאווה פורקים.
אבל לא, לא רק זה,
מה שמצית לבי אליך...
יש משהו אחר....
אולי? אולי מחויבותך המיוחדת כלפיי?
זו את
שאוחזת אותי,
מנשקת אותי,
דואגת לי,
רוצה אותי.
וזה מה שמצית לבי יותר
וגורם מיד להיזון חוזר
של רגשות הערצתי
לפן האנושי.
בנוסף לאהבתי
את הצד הנשי.
10/08/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|