ארבל הכרמלי / העזת לחדור לנשמתי |
לעולם לא שמעתיך נוקשת,
יום אחד התעוררתי
ואותך לידי מצאתי,
לא מוזמנת-
כל-כך נועזת,
לחיי חודרת-
כל-כך נועזת,
בתוך מחשבותיי מתמקמת,
בתוכן חורשת,
עקבות מותירה
בכל חלקה טובה
של מה שנחשבה
להיות הנורמליות לשמה.
מסתכל עלייך ומתחמם,
חושב עלייך ורוטט,
אם תיעלמי מראשי
כשאינך לידי-
לא איכפת לי
למרות רצוני,
אבל שתרקדי בראשי
טנגו עם לבי,
לא בדיוק מאפשר
לשכב לישון ולהירדם.
1/09/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|