אמא, ציירתי אישון בעיניה האפרוריות של הנערה בתמונה... עיניה
כמו שלי, עמוקות בלי תחתית... וכשמסתכלים עמוק לא מגלים דבר
אלא רק מבט עצוב של ילדה אבודה.
עברתי שוב ושוב על האישון שאט אט הפך לשחור יותר ויותר בגלל
תנועותיי המסיביות סביבו.
אמא, אני רוצה להיות לבד... לא אני רוצה להיות ביחד! לא אמא,
לא יודעת מה לעשות.
דמעה יחידה זלגה, "דמעות הן רק תגובה של הגוף למצב מסוים"
מחיתי אותה בכעס, אז כבר שום דבר אינו מהול ברגש, אם דמעות
הפכו להיות עוד תהליך תעשייתי של הגוף הדוחה שלי.
זהו, הציור מוכן, הנחתי את הגיר, עתה אוכל להביט בבחורה
שבתמונה ולהרגיש גועל מתערבב עם עצב בתוכי, עתה אוכל לקמט,
לקרוע לשרוף! את הנערה המכוערת שבתמונה, נערה עם חצי פרצוף,
ששערה מסתיר את פניה העצובות, פניה הצעירות הצבועות שחור מדכא.

עתה אוכל להביט בפניה של הנערה המטופשת ולומר לה "הגעת לסוף
הדרך מותק, זהו, זה הסוף שלך... יצרו אותך בשניה, והנה את כמו
כל ציור אחר שצויר... אין לך חשיבות, אף אחד לא יאהב אותך, ואם
יאהבו בסוף ימאסו!  זו סוף הדרך"
הבטתי בבחורה, שלמרות שלא דמתה לי דמיון חזותי מושלם, חשתי
שרצוני הוא להיבלע יחד איתה בתוך הדף המקומט, הלבן והחיוור,
בתור החיים.
אני גם רוצה, רוצה לשקוע בדיכאון עמוק עד כדי כך שלא אוכל
לנשום, שמשהו אלוהי יותר מדמעות יציף אותי... העונג שנקרא
דיכאון, שיציף בי שוב את גליו השוצפים, אני מוכנה.
ויהיו כאלו שיגידו ההפך, "נערה יפה כמוך, צעירה כל כך למה לך?
כל הדיכאון כל העצבות? לכי לך תבלי, תרקדי, תחפשי בנים תעשי
חיים!"
קצת פתטי לעשות חיים מהחיים, משהו לא הגיוני כאן במשפט, כמו
שלכם לא הגיוני שנערה כמוני תרגיש שזהו, היא הגיעה לסוף
הדרך... כאן מסתיים השביל בשבילה, והיא מוכנה להתקמט, להיקרע
ולהישרף בכדי להעלם.
אמא, אני רואה שעצוב לך בגלל שלי עצוב, וכל פעם שאני באה
להגיד את המשפט הזה, וכל פעם שאני חושבת עליו אני חושבת עליך
וכבר יורדות לי דמעות תעשייתיות מן העיניים, אבל מה שאני
מרגישה הוא לא חומרי, ואין מילים לבטא את האכזבה שלי מעצמי,
והפעם לא מאף אחד אחר...
את רוצה להלחם, אני רואה אותך זורקת משפטים כמו היית שליטה
דיקטטורית רמת יד, מנופפת במושגים ובדגלים של עתיד טוב יותר...
אבל אמא, אנחנו לא, לא את ולא אני... ומול הכוח הגדול של העולם
אנחנו רק שתינו, שתי דמויות קטנות שלא יכולות לעשות דבר, וכל
אלו שמנסים לומר אחרת, רק מנסים למכור משהו.
בבקשה, תני לי להעלם, להתקמט להתקפל רק למעט, רק לקצת.