לרגל המצב, שכידוע הוא לא קל. צריך לכתוב משהו קליל, משהו קצת
מעוגל. שלא יהיו דמעות וסיכומי סוף עולם. כי בכל זאת אנחנו
במצב די אומלל. אז נשבה לכתוב ונביא ביס בעט, היכונו לביאת
סיפור שמח כעת. אך אבוי אך אויה, נתקלנו בבעיה. איך כותבים
סיפור שמח אם פשוט אין על מה? ברור שאני סתם מתבכיין כי הרי
הכל בשליטה. אם היום קצת עצוב, מחר נגיש ששון ושמחה. ועד מחר
מה? תשאלו בתמימות. אחייך עליכם "טיפשים, הרי זה פשוט!" נלך
כולנו לישון שנת חורף קצרה. רק מאה שנים ונתעורר חזרה. נחייך
תוך פיהוק, נתמתח לאט. עכשיו ממש שמח, לא ממש רק כמעט. כי בכל
זאת כולנו העדפנו לישון, במקום לתקוף את אותו השטן עם קלשון.
נביט לאחור, נחפש משחק שמור. נחזור לעבר ונשתלט על הכדור. הפעם
אנחנו מסכימים שקשה, אבל שבכל זאת כמובן עוד נעבור את זה. נאמר
בוקר טוב לשכן עצבני, אפשר גם נשיקה על הלחי אבל זה לא הכרחי.
חוט המחשבה הולך ונקטע, אני מחפש עוד משהו קטן לשמחה. סיפור
שמח לא חייב להיות מוזר, אפשר גם לכתוב על עלילותיו של עכבר.
אפשר לספר על חויה מצחיקה, ואפשר כמובן לפתוח בבדיחה. איש וסוס
נכנסים למסעדה, אבל הסוס נעצר אצל השומר בכניסה. הוא לא עבר את
הבדיקה הביטחונית, אז הוא לא ישתה בירה עם קשית. זה עצוב שגם
הבדיחות השחורות, הגיעו הביתה בשקית של גופות. אבל הבטחנו
סיפור שמח ולכן נקיים, אם רק נמצא איזה משהו שלא מאיים. הייתי
מספר על ילדים בגן, רק שבגלל השביתה גם הגן מבולגן. משהו שמח
אולי לא אמצא אבל אני את החיוך לא אוריד לדקה. כי יש משהו יפה
בחיוך יהודי, שגם כשקשה אנחנו יודעים לתאר איך דפקנו וזרקנו
ורצנו לספר. הכל מחליק אצלנו על האף הארוך, כי בקריקטורה כמו
קריקטורה אנחנו גם שרוך וגם ברוך (מערוץ הילדים כמובן). לסיום
מה אברך, מה אומר בשם שולחיי? תהיו שמחים ואל תתחילו בלעדיי.
כי אני קצת מתעכב קצת פותר בעיות. קצת תקוע בשירותים מייבש את
הדמעות. ואם חייכתם ספרו לכולם, שזה אפשרי לחייך גם מול סוף
העולם. לא שהמצב באמת כזה נורא, תראו ערוץ 10 ותלמדו על זוועה.
אנחנו באמת כנראה אוהבים להרגיש מסכנים, אבל יאלה בואו, קומו
כי כולנו חברים! זה היה סיפורנו השמח להיום, חמש דקות בלי עצב
שנגמרו לי פתאום... |