|
זה לא רק הים
שמפריד בינינו
שגורם לי להתגעגע כל כך.
ואין שם לדמעות
כאן באמצע הלילה
בלונדון
כשאני מקשיבה למנגינות
שהקדשת לי.
ואין סוף לאהבה
שזורמת בתוכי
ואין קץ לתסכול
שמציף אותי.
ואין לי אפילו תשובה
לאחת ממליון ושלוש שאלות.
ואין לי אלוהים
בלילות שכאלה
רק מזל שעוד יש לי
דמעות.
13.7.1997 |
|
|
תמיד הייתי בעד
הסתפקות במועט.
ע.יאסר, חדר3,
בניין המוקעטה,
רמאללה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.