יוליאנה דוד / בליה |
וסחרחורת מבליחה
כשהכאב יוצא מתוך הגוף
אני כמעט שמחה
תזרום החוצה בן זונה
הותר אותי ריקה
תמיד הייתי מוכנה
לקשר השתיקה
אכסה הכל בקישוטים
שאיש לא יגלה
אלביש עיני אורות מתים
בשקט אתבלה
לחתוך, לשרוט ולבתר
שתסבלי, כלבה
כי איך ברצח מתגבר
זוכים באהבה?
לגמור את האחים כולם
שאיש לא יתקרב
עולה על רכבת בצד העולם
כי נכשלתי בניסיון להתערבב.
הצלקות מכערות
הנה נותרתי בודדה
לתור את אחרונת הברירות
כשלהבת אבודה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|