בעורי כבול לכיסא,
בהריחי קטורת חיוורת,
קיטונות חדרים,
ציפיתי אל מול התמונה,
המתנתי שתניע שפתותיה.
הרימה ראש - גאה,
חייכה והמתיקה קול,
שוחחה - ושרה
אודות,
אודות,
בעורי צרוב למשען,
ידי כבולות למסעד,
מצחי בוער,
כבי נא אותו,
שירה לי נא שיר מופלא.
האל סער,
זקנו התדלדל ברוח,
סמרו שערותיו - כעס,
הביט אל אשר נגנב,
המתיקי סוד יקירתי,
אל נא גלי,
אל נא תפקירי.
גווני קולה שחקו,
המולידה היא אלוהים חדשים,
גווני קולה נדמו,
בעליה הזעיף פנים,
ורץ, אל אוצרו,
חיבקנו - אהב,
אולם תמונתו מושחתת,
עייפה - קרועה,
חתך פניה דם,
טפטף כטל.
עמדו, עמדו,
הנה האור בוער במרחק,
האין עיניה אלו? - גופתה. |