מוטי פרי-מור / זרתני הרוח |
מזה מים,
צמא, רפוי
כותרתי שמוטה
תוגה ודאבה
רימה זוחלת בה
קורים טווה
זרתני הרוח
לכל עבר
לקרעני מאיימה
פזרתני
כאבק הדרך
פרוש
לכל אורכה
פעם
הייתי פרח
מדיף
ריחותי לאפים
עכשיו כשזקנתי
שוקע
בשטף ימים
אבדה צורתי,
בהס חוזה
שעת מותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|