עוזי בן-צבי / דממת החיים המתים |
(לחולי הסרטן חשוכי המרפא העוזבים אותנו אחד אחד)
החיים המתים מסתובבים ברחובות חיינו,
מהלכים הם על בהונות בתוכנו,
חיים ובתוכם נישא מותם עמם.
שעון החול המתקתק
זה השופך גרגירים אדומים מדם לבם
מחלל עליון לחלל תחתון
מזכיר קיצור תולדות חייהם.
תאים קטנים ואכזריים,
בך פושים, לא נעצרים,
לא מביטים לאחור,
ממלאים כל חלל.
בסוף אתם נופלים חלל,
לדממת המתים החיים,
דממתם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|