(בראשית ברא אלוהים - מהמקורות - הסופר אינו ידוע)
בראשית ברא אלוהים את השמיים,
אני חשבתי שהם נבראו עבורך.
חשבתי שהם נבראו עבורי,
חשבתי לתומי שהשמים הם הגבול,
כל שאמר אלוהים, את השמים בראתי לי,
ואני חשבתי שהוא ברא אותם לנו.
ביקשתי ממנו להוריד קצת שמים עבורי,
לשחות עמך בתכול משבי קלילותם.
חשבתי שיש בכחול מבטם,
סדקים של בקשות מתמלאות,
וידי שמלאו שיח מלאכים,
נותרו ריקות.
נותן לזרמי פרץ אושרי, לזלוג בין אצבעות נפרשות,
מבקשות מרגוע.
בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ,
במקום בו הם נפגשים עומד ושואל הכיצד?
משורר הדלות, בבגדים בלויים, שערי כבר הלבין
מחכה במקום המפגש, זמני שאיננו כבר זלג לו,
אצבעותיי תפסו את האין,
האין היה בי,
בי כבר אין.
בראשית ברא אלוהים את הרוחות,
שלקחו נפשי ממך,
נפשך ממני,
ואלוהים שותק, ואני גם. |