סילביה במפר / אתה |
נמסו בי המילים בדמע ובכאב
חורטות לא פעם בתוכי.
מרוב תשוקתי למגע כף ידך
נדמו לי המילים לציפורים
כה רחוקות- מעופפות ולא נוגעות.
מרב אהבתי ליופייך הכה-מוכר
נבטו בי חזיונות שקופים
על המגע והמבט והחלום.
מעצם המרחק בינך לביני
קרעתי בעיניי את עומק התהום
שואבת אותך ממנה בחטף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|